בית משפט השלום בתל אביב קבע בשבוע שעבר, כי פרסום של לשון הרע, אשר נעשה במסגרת הליך משפטי, אולם לא במסגרת כתבי טענות או דברים שנאמרו באולם בית המשפט, במסגרת הדיון, לא נהנה מהגנת סעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע. כבוד השופט חגי ברנר, קבע כי דברים אשר כתבה הנתבעת במכתב לעורכי הדין: "אתם האליטה המשפטית האשכנזית של מדינת ישראל, שקרנים נוראיים ... יש לכם שפה של נסראללה וכל יתר פעילי החמס והפתח" - מהווים לשון הרע. בית המשפט איבחן בין מקרה של אמירת דברים במהלך ותוך כדי הדיון, או כתיבת דברים בכתבי הטענות, לבין פרסום דברים מחוץ לאולם בית המשפט ולא כחלק מכתבי הטענות. עוד, החסינות אינה חלה מקום שלא מתקיימת זיקה ממשית בין תכנו של הפרסום לבין ניהול התביעה.
משלוח המכתב לאדם עצמו אינו שולל את יסוד הפרסום שכן המבחן הוא האם עלול היה המכתב בנסיבות להגיע לידי אדם אחר זולת הנפגע. (המכתב עלול היה להגיע למזכירתו של עורך הדין ובכך הייתה עלולה להיחשף לדבר לשון הרע). בית המשפט מצא שלא היה בדברים כל תועלת לקידום ההליך המשפטי וחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 25,000 ₪ לתובע תוך שהוא בוחן את טענות הנתבעת המתבססות על ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע ודוחה אותן אחת לאחת.