בעל מניות ודירקטור בחברה הועסק גם כמנהל של חנות בבעלותה. במסגרת עבודתו כמנהל החנות, ניהל גם פנקסי נוכחות לעובדים, אך לא ערך רישום של השעות שלו במסגרת פנקס כאמור. בעקבות סכסוך בין בעלי המניות וגילויים אודות גניבת כספים על ידי הדירקטור, הוחלט על סיום העסקתו ופיטוריו גם מתפקידו כדירקטור.
בית הדין קבע, כי מאחר והעובד שימש בתפקיד הנהלה המחייב מידה מיוחדת של אמון אישי, חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו ולפיכך הוא אינו זכאי לגמול שעות נוספות. הנחת היסוד ביחס למעמדם של בעלי מניות בחברה היא שבין בעלי מניות או דירקטורים לבין החברה לא מתקיימים יחסי עובד מעביד. אמנם, קיימים מקרים שבהם כן ייתכנו יחסי עובד-מעביד, למשל, כאשר הדירקטור מקבל תלושי שכר ומשולמות לו זכויות סוציאליות, אך החוק קובע כי ככלל, עובד בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, כגון דירקטור, לא יהיה זכאי לגמול שעות נוספות. כאן, עצם היותו של העובד דירקטור בחברה מעידה על כך שהוא בעל תפקיד המחייב מידה מיוחדת של אמון אישי. בנוסף, העובדה שהעובד לא ניהל לעצמו פנקס שעות, מצביעה על כך כי הוא עצמו סבר שאינו זכאי לגמול כאמור. בנסיבות אלה, החוק לא חל על העובד והוא אינו זכאי לגמול בגין שעות נוספות.
פורסם ב אפיק משפטי 331 24.03.2021