משווק בישראל של מותג הרהיטים BERKLINE המיוצר בארצות הברית רשם על שמו סימן מסחר הנוגע למוצרים אותם שיווק. לאחר שיצרן המוצרים ובעל המותג בחו"ל נרכש על ידי צד שלישי, הגיש הצד השלישי בקשה למחיקת סימן המסחר הרשום.
רשם סימני המסחר קבע כי הסימן נרשם על ידי המשווק שלא בתום לב ועל כן דינו להימחק. סימן מסחר שייך כדרך קבע לבעל המותג ויצרן המוצרים. גם כאשר המשווק המקומי השקיע זמן ומשאבים בבניית שוק מקומי למוצר ובהקניית מוניטין למותג, הוא אינו קונה זכויות בסימן המסחר או במוניטין המשויך לו וקיימת הפרדה בין המוניטין של המשווק ובין המוניטין של המותג. השקעתו של המשווק מעניקה לו מוניטין כמשווק בלבד, ויכולה להתבטא בכך שהצרכן בבואו לרכוש את המוצר, ייתן משקל לכך שהמוצר נמכר על ידי המשווק בשל המחיר או איכות השירות המיוחסים למשווק. משווק אשר מגיש ללא אישור היצרן בקשה לרישום סימן מסחר שהינו בבעלות יצרן הנמצא עימו בקשר עסקי, פועל בחוסר תום לב, וזאת גם אם הסימן של היצרן טרם רכש מוניטין בטריטוריה. כאן, המשווק ובעל המותג מעולם לא הסכימו על העברת הזכויות במותג או על רישום סימן מסחר על שמו של המשווק. יתרה מזאת, המשווק פעל במשך שנים רבות ללא רישום סימן מסחר, ופעל לעשות כן רק כאשר ידע כי בעל המותג מיועד להירכש על ידי צד ג' ולכן זו התנהלות בחוסר תום לב ודינו של סימן המסחר להימחק.