בעלי חנויות גיימינג הקימו קבוצות ווטסאפ במסגרתן תיאמו מחירי קונסולות משחק כגון "פלייסטיישן" ו"אקס-בוקס" ומחירי משחקי וידאו שונים כגון "פיפ"א" אשר פורסמו על ידם באתר זאפ, המשמש להשוואת מחירים בצורה מקוונת ומאפשר לבעלי חנויות לעדכן בו מחירי מוצרים.
בית המשפט קבע, כי בעלי החנויות היו צדדים להסדר כובל המהווה עבירה פלילית. תכלית חוק התחרות הכללית היא הגנה על קיומה של תחרות חופשית, מתוך הכרה בה כתורמת לייעול ולחדשנות, להורדת מחירים, לשיפור המוצרים והשירותים ואף להבטחת הזדמנות שווה להתחרות בשוק שמקדם את חופש העיסוק. 'הסדר כובל' הינו הסדר בין צדדים המנהלים עסקים, תוך הגבלת לפחות אחד מהם, באופן שעלול למנוע או להפחית את התחרות ביניהם או אף ביחס למי שאינו חלק מההסדר. שוק הגיימינג כולל הן את הרשתות הגדולות השולטות ברוב המכירות והן את החנויות הקטנות דוגמת אלה שניהלו חברי קבוצת הווטסאפ. אולם, היקף השוק אינו הקריטריון היחיד לבחינת מידת החומרה של קרטל, אלא יש לקחת בחשבון גם את סוג התיאום שבוצע, טיב התיאום, נסיבותיו, משך התיאום, מתי נפסק ועוד. כאן, מדובר בתיאום מחירים אופקי בין בעלי חנויות קטנות. התחרות שעמדה בבסיס התנהלות חברי הקבוצה היא בינם לבין עצמם בפרסום בזאפ, ולא מול החנויות הגדולות. בעלי החנויות שימשו "שחקנים" משמעותיים בשוק הרלוונטי באותה התקופה, התיאום נעשה באופן מפורש לאורך למעלה משנה במספר קבוצות שונות, המעורבים פעלו בהתאם לתיאום, אשר נפסק רק בשל חקירת רשות התחרות, ולכן חברי הקבוצות ביצעו עבירות של הסדר כובל פלילי.
פורסם ב אפיק משפטי 336 02.06.2021