עובד של חברה שנקלעה לקשיים והפסיקה פעילותה דרש לחייב באופן אישי את בעלי המניות בחוב החברה אליו.
בית הדין דחה את תביעת העובד וקבע כי אי סדרים בהעברת תשלומים לעובד שנעשו בתום לב אינה מצדיקים הרמת מסך וחיוב בעלי המניות בחוב החברה. נקודת המוצא היא שיש לתת תוקף לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד ולא די בכך ש"עולה תמונה מדאיגה" בנוגע לאופן שבו העסיקה חברה את עובדיה כדי להביא להרמת המסך. על העובד להראות כי נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות, מתוך כוונה להונות או לקפח את העובד, או תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה. כאן, לא שולמו לעובד כל זכויותיו במועד סיום העסקתו בחברה ולא הופרשו מלוא הכספים לקופת הפנסיה, ככל הנראה עקב אי סדרים בחברה ובשל קבלת הנחיות שגויות מטעם רואה החשבון של החברה. לפני שנקלעה לקשיים והפסיקה פעילותה נוהלה החברה בשקיפות, שילמה זכויות סוציאליות שוטפות ולא נועדה לשמש כסות לפגיעה בזכויות עובדים או הונאתם. כמו כן, בעלי המניות פעלו בתום לב ובהגינות כדי לשלם את חובות החברה במסגרת תיק הקפאת ההליכים של החברה ולצורך כך, מכרו דירות מגורים ועשו שימוש במקורות הכספיים שעמדו לרשותם כדי לכסות חובות ואף נמנעו מלמשוך משכורות מקופת החברה עד אשר הוענק להם הפטר מערבויות אישיות שנתנו לחברה. לכן, מאחר ובעלי המניות פעלו בתום לב אין מקום להרמת מסך למרות הפרת חוקי העבודה על ידי החברה.