בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
סע"ש 43330-08-18
לפני:
כב' השופטת רויטל טרנר
נציג ציבור (עובדים) מר מחמוד ג'בארין
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' יוכבד מאור
התובע אלכסנדר גיליצ'יק
ע"י ב"כ: עו"ד עימאד נאסר
–
הנתבעים 1. לבנון אספקת חומרי חשמל בע"מ (ניתן פסק דין)
2. יצחק לבנון
3. ארז לבנון
ע"י ב"כ: עו"ד אמיר שרקאוי
פסק דין
1. תיק זה עניינו בטענת התובע כי יש לחייב את נתבעים מס' 2 ו-3, בעלי המניות של נתבעת מס' 1, בחובותיה כלפיו.
רקע עובדתי
2. נתבעת מס' 1 הינה חברה שעסקה בתקופה הרלוונטית לתיק זה בביצוע עבודות חשמל ואספקת מוצרי חשמל (להלן: הנתבעת או החברה). נתבעים מס' 2 ו-3 (להלן: הנתבעים) הינם בעלי המניות בנתבעת מס' 1. נתבע מס' 2 (להלן: יצחק) הינו אביו של נתבע מס' 3 (להלן: ארז).
3. התובע הועסק על ידי החברה בתפקידים שונים (בין היתר עוזר חשמלאי, איש שטח ומכירות) החל מיום 1/1/2000 ועד ליום 24/8/2017, כ- 17.5 שנים. מרבית השנים, התובע הועסק במשרה מלאה על בסיס שעתי, והחל משנת 2016 הועסק במשרה חלקית.
4. בשל קשיים כלכליים אליהם נקלעה החברה, ניתן ביום 30/8/2011 על ידי ביהמ"ש המחוזי צו הקפאת הליכים אשר הורה על עיכוב ההליכים המשפטיים שהתנהלו כנגדה ועיכוב מימוש ערבויות בנקאיות (תיק פר"ק 33015-07-11) [פורסם בנבו]. מאותו מועד ועד לשנת 2018 נוהלה החברה על ידי נאמן שמונה על ידי ביהמ"ש המחוזי, עו"ד אברהם גדות.
5. ביום 14/3/2018 ניתן על ידי ביהמ"ש המחוזי צו הפטר לנתבעים 2 ו-3 מחובות החברה שהתחייבו אליהם בערבות אישית. הנתבעת כיום אינה פעילה, אולם לא ניתן צו לפירוקה.
השתלשלות ההליכים בתיק
6. ביום 20/8/2018 הגיש התובע את תביעתו וטען כי הוא זכאי לזכויות בגין תקופת עבודתו בחברה, לרבות פיצויי פיטורים, יתרת דמי הבראה, פדיון חופשה ותמורת הודעה מוקדמת. סכום התביעה עומד על סך של 160,179 ₪. עוד טען התובע בכתב התביעה כי יש לחייב את בעלי המניות בתשלום זכויותיו באופן אישי מכוח הרמת מסך.
7. ביום 9/2/2019 ניתן פסק דין בהעדר הגנה. ביום 6/5/2019 הוגשה בקשה מטעם נתבעים 2 ו-3 לביטול פסק הדין כנגדם. ביום 17/6/2019 התקיים דיון בפני כב' הרשמת מירב ניר שלו, וביום 7/8/2019 ניתנה החלטה על ביטול פסק הדין כלפי הנתבעים בלבד. לאחר מכן הגישו הנתבעים כתב הגנה במסגרתו טענו כי אין בסיס משפטי ועובדתי להרמת מסך, ולכן דין התביעה כנגדם להידחות.
8. ביום 3/2/2020 התקיים דיון מוקדם בתיק, ובסיומו ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית. ביום 25/1/2021 התקיימה ישיבת ההוכחות, במסגרתה נחקרו התובע והנתבעים על תצהיריהם. לאחר מכן, הוגשו סיכומים בכתב, והתיק עבר למתן פסק דין.
טענות הצדדים
9. התובע טוען כי החברה נמנעה מלבצע את מלוא ההפרשות הפנסיוניות בהתאם לצו ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה משנת 2004. בפועל, החלה החברה בחודש 7/2006 להפריש לקופת הפנסיה בלבד, באופן חלקי וללא הפרשה לפיצויים, ומחודש 4/2011 החלה להפריש לפיצויים באופן חלקי. כמו כן, טוען התובע כי היו חודשים מסוימים בהם נרשם בתלושי השכר סכום שהופרש לפיצויים, אולם הוא לא הועבר בפועל לקופה.
10. לטענת התובע, במועד סיום עבודתו, נותרה החברה חייבת את הסכומים הבאים: 111,450 ₪ בגין פיצויי פיטורים; 8,410 ₪ בגין דמי הבראה; 2,796 ₪ בגין פדיון חופשה; ו- 5,459 ₪ בגין הודעה מוקדמת. אין בכתב התביעה רכיב בגין הפרשות לגמל. בקופת הפנסיה הצטברו עד מועד סיום העבודה סך של 34,000 ₪ לתגמולים וסך של 19,000 ₪ לפיצויים בלבד. סכומים אלו שוחררו לידי התובע.
11. עוד טוען התובע כי עומדת לו עילת תביעה אישית כלפי הנתבעים, בעלי המניות, מכוח תורת הרמת המסך, שכן הנתבעים עשו שימוש לרעה במסך ההתאגדות, ניכו כספים ממשכורתו מבלי להעבירם לקופת הפנסיה, מימשו נכסים על מנת לשלם לנושים אחרים ולפרוע את הערבויות האישיות, וכל זאת מבלי לדאוג כי במסגרת תיק הפירוק ישולמו לו זכויותיו או יינתן צו פירוק כדי שיוכל למצות את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, נטען כי הנתבעים הסתירו מביהמ"ש המחוזי כי לא קיבל בתקופת עבודתו את זכויותיו, ובכך פעלו בחוסר תום לב ובהתחמקות מאחריותם לחובות החברה כמעסיקתו.
12. התובע מוסיף וטוען כי הנתבעים המשיכו להעסיקו בתקופת הקפאת ההליכים, מבלי להבטיח את זכויותיו, כאשר במקביל בתיק הפירוק שולמו לעובדים אשר כבר סיימו את עבודתם מלוא זכויותיהם (כנושים בדין קדימה). המשך העסקתו ואי-שמירה על זכויותיו מהווה לטענת התובע התנהגות הגובלת בפלילים אשר מצדיקה את הרמת המסך.
13. מנגד, טוענים הנתבעים כי אין כל בסיס לחייב אותם בחובות החברה, מכוח הרמת מסך, שכן פעלו בתום לב כדי להביא לקיום הסדר הנושים כפי שנקבע בביהמ"ש המחוזי, וכי צו ההפטר שניתן מלמד כי עשו ככל שביכולתם כדי לשלם את חובות החברה עד כדי מכירת נכסים אישיים ומימוש דירות המגורים של שניהם. עוד טוענים הנתבעים כי ניהלו את החברה בהגינות, ללא כל כוונת מרמה, ובשקיפות מלאה. אף אם פעילות החברה הופסקה, הרי שלא היה בכך משום תרמית כלשהי כלפי לקוחות החברה או עובדיה, אלא עקב קשיים כלכליים אליהם נקלעה החברה במהלך השנים ותוך ביצוע עסקיה השוטפים.
14. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התובע ידע כבר משנת 2011 על מצבה הכלכלי של החברה, על היותה מנוהלת על ידי נאמן, ובפועל לא הצביע על כל מעשה פסול שנעשה על ידי הנתבעים. מעבר לכך, נטען כי התובע נמנע מלהזמין את הנאמן לעדות כדי לעמוד על אופן ניהול החברה משנת 2011 ועל ההליכים שהתקיימו בתיק הפירוק. בכל הנוגע לזכויותיו של התובע, טוענים הנתבעים כי אין בידם את מלוא הנתונים שכן החברה הפסיקה את פעילותה לאחר שנוהלה על ידי נאמן וכל המסמכים נותרו בידיו. כמו כן נטען כי התובע קיבל הודעה מוקדמת וכי משכורתו היתה נמוכה מזו הנטענת על ידו.
דיון והכרעה
הרמת מסך
15. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת הוא כלל בסיסי בדיני חברות, ולצדו התפתחה דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות, המאפשרת לבתי המשפט ובתי הדין, במקרים חריגים המצדיקים זאת, להטיל אחריות אישית על בעלי המניות לחובות החברה. עיקרון זה קבוע בסעיף 6(א) לחוק החברות:
"(1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו - 193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) לעניין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד".
16. על פי הפסיקה, "הרמת מסך תבוצע במקרים שבהם מצא בית המשפט ש"נכון וצודק" לעשות כן, ובכפוף לקיומם של שני תנאים: האחד, עשיית שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה באופן שיש בו לקפח את נושיה או לקחת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה, כדוגמת מצבים של עירוב נכסים, תרמית/הונאה, הברחת נכסים וכיו"ב. התנאי השני עניינו מודעות או למצער חשד של בעל המניות בדבר שימוש פסול באישיות הנפרדת של החברה" (ע"ע (ארצי) 21196-05-18 מיכאל שון - נעמי קאהן-לינדר, [פורסם בנבו] מיום 7.8.2020, וראו גם ע"ע (ארצי) 35231-02-19 יד שירותי ליווי וייעוץ חברות בע"מ - אלעד סטפנסקי, [פורסם בנבו] מיום 17.3.2020).
17. יישום סעיף 6 לחוק החברות בתחום משפט העבודה נעשה בשינויים המתחייבים, נוכח מעמדם המיוחד של עובדי החברה כנושיה - מעמד היוצר כלפיהם אחריות מוגברת (ע"ע (ארצי) 26295-01-16 Tesfalem Tekel - ר.ח. חיים מיארה שווק בשר ודגים (1998) בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 25.12.2017). לצד זאת הודגש בפסיקה כי גם כאשר מדובר ביחסי עבודה, נקודת המוצא היא שיש לתת תוקף לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד ולא די בכך ש"עולה תמונה מדאיגה" בנוגע לאופן שבו העסיקה חברה את עובדיה כדי להביא להרמת המסך (בר"ע (ארצי) 52353-08-16 א. ב. טוקו שף בע"מ - ADMARIAM GAVR NEGOUSE, [פורסם בנבו] מיום 13.11.2016). על כן, נקבע כי על מנת שתתאפשר הרמת מסך, יש להציג בפני בית הדין תשתית ראייתית ממנה ניתן יהיה ללמוד על שימוש לרעה במסך ההתאגדות, מתוך כוונה להונות או לקפח את העובד, או תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
לגופו של עניין
18. הנתבעים אינם מכחישים כי במועד סיום עבודתו של התובע, לא שולמו לו מלוא זכויותיו. עוד עולה מדו"ח חברת כלל כי במהלך השנים לא הופרשו מלוא הכספים לקרן הפנסיה שכן עד לחודש 4/2011 לא הועבר חלקה של החברה לפיצויים. עם זאת, לאחר בחינת הראיות ושמיעת העדויות, לא שוכנענו כי מתקיימות נסיבות המצדיקות הרמת מסך וחיובם של נתבעים 2 ו-3 בחובות החברה, ולהלן נימוקינו:
19. הצדדים הציגו בפנינו מסמכים ספורים בלבד מהתיק שהתנהל בביהמ"ש המחוזי, מהם למדנו כי הנתבעת נקלעה לחובות בהיקף של 8.5 מיליון ₪ וביקשה עיכוב הליכים משפטיים ועיכוב מימוש ערבויות בנקאיות, כדי לנסות ולהגיע להסדר עם כלל הנושים ולשמור אותה כעסק חי, גם מבחינת עובדיה. ביהמ"ש המחוזי קיבל את הבקשה ביום 30/8/2011, הורה על הקפאת הליכים כנגד החברה ומינוים של עו"ד אברהם גדות והכלכלן מר פלוזניק פטר כנאמנים לתקופת הקפאת ההליכים. כמו כן, הורה ביהמ"ש המחוזי על הקפאת הליכים כנגד הנתבעים וכן על המשך פעילות הנתבעת באמצעות הנאמנים. בהמשך, ביום 27/12/2011, ניתן תוקף להסדר נושים שהוגש לביהמ"ש המחוזי.
20. התובע טוען כי לא ידע אודות מצבה של החברה והקפאת ההליכים, אולם מעדותו עולה תמונה הפוכה ולפיה ידע היטב כי הנתבעת מתמודדת עם משבר כלכלי וכי נכנס לתמונה נאמן, עו"ד גדות, אשר לקח על עצמו את ניהול החברה:
"ש. אתה מכיר עו"ד בשם גדות?
ת. כן, מכיר.
ש. מי זה?
ת. יש לו משרדים בחיפה, זה מה שאני יודע ונסעתי כמה פעמים להביא ממנו צ'קים, לא יודע עבורנו, צ'קים לחברות שעבדו איתנו, נסעתי להביא צ'קים.
ש. צ'קים של מה?
ת. אני יודע שזה היה רו"ח פיטר, היה בשלוש השנים האחרונות, זה מי ששילם את המשכורות.
ש. הם ניהלו את החברה?
ת. שלוש שנים אחרונות, אני יודע, כן, הייתי נוסע אליהם להביא את הצ'ק.
...
ש. האם ידעת שקיים הסדר נושים בחברה?
ת. לא.
ש. אבל היית עובד, לפני 10 דקות אמרת שהיית הולך לעו"ד נאמן ומביא את הצ'קים?
ת. נכון, אבל לא יודע, בשבילי יש בעלים איציק וארז הם משלמים משכורות, פתאום התחיל להיכנס עו"ד, ראיתי את הצ'קים שלו."
21. נוכח דברים ברורים אלו, התקשינו לקבל את טענת התובע כי לא ידע על ההליכים המשפטיים שהתנהלו בתיק הקפאת ההליכים, והתרשמנו כי ידע לכל הפחות כי החברה אינה מתנהלת כתמול-שלשום, ואף ידע כי ניהולה עבר לידי עו"ד גדות. הלכה למעשה, הנתבעת התנהלה באמצעות הנאמן במשך תקופה ממושכת, משנת 2011 ועד 2018, והתובע ידע כי עו"ד גדות מנהל את ענייניה הכספיים. התובע בחר לא להגיש תביעת חוב ולא בדק בזמן אמת את היקף ההפרשות החסרות לקופת הפנסיה. אף אם נקבל את טענת התובע כי אינו בקיא בקריאת המסמכים, לכל הפחות יכול היה לפנות לנאמן או לקופת הפנסיה כדי לבקש את בירור זכויותיו, אולם הוא בחר שלא לעשות כן. זאת ועוד, משעה שמונה נאמן לנתבעת ופורסם צו הקפאת ההליכים בהתאם להוראות הדין, חזקה על חברות הביטוח או קרנות הפנסיה כי היו מודעות להליכים, והתובע לא הציג כל נתון האם הוגשו תביעות חוב מצד חברת כלל, ואם כן, מה עלה בגורלן. מהעדויות עולה כי התובע לא פנה אל הנאמן או אל ביהמ"ש המחוזי כדי לברר האם חברת כלל הגישה תביעת חוב, האם הסדר הנושים התייחס גם לחברת כלל והאם הועברו כספים במסגרת הסדר הנושים לחברת כלל שטרם שויכו לפוליסה של התובע. בשל כך, עולה קושי ראייתי ממשי בתיק זה לעמוד על טענתו של התובע בדבר חובות הנתבעת ובדבר הימנעות הנתבעים מלוודא את זכויותיו.
22. עדותו של התובע לא הותירה רושם מהימן. במהלך החקירה הנגדית, נשאל התובע מספר פעמים מה היו מחדליה של הנתבעת כלפיו, ומלבד הטענה כי המשכורות לא שולמו תמיד בזמן, לא ידע להצביע על בעיה כלשהי בהתנהלותה של החברה או של בעלי המניות. התובע נשאל האם היו בעיות של תזרים מזומנים, והשיב:
"לא יכול לזכור, היו בעיות מבחינת משכורות שלא קיבלתי את כל המשכורות, עשו בתשלומים משכורת, צ'קים, לפעמים בכסף, אי אפשר לזכור הכל ולהגיד פתאום אני זוכר. לא זוכר, אבל היו בעיות".
23. גם שנשאל התובע לעניין פעילות הנתבעת על ידי הנאמן, השיב תשובות לקוניות וזאת למרות שהיה העובד הוותיק ביותר אשר נשאר לעבוד עד חודשי הפעילות האחרונים. התרשמנו כי תשובותיו של התובע נועד להעצים בפנינו את תחושת העוול לה הוא טוען. זאת ועוד, התובע נשאל מדוע הוא טוען לחוסר תום לב מצד בעלי המניות, ותשובתו בהקשר זה גם היתה מתחמקת ומעורפלת:
"ש. ... הצהרת שארז ויצחק פעלו בחוסר תום לב מובהק ועברו עבירות בפליליים?
ת. אחרי שדיברתי עם עו"ד, לבדוק את הנושאים, את זה הבנתי.
ש. תוך כדי הפעילות שלך בחברה, אתה לא יכול להגיד שהם פעלו בחוסר תום לב?
ת. לא מבחינת זה, מבחינת סך הכל, בקשר לכל השנים, היו בעיות פה שם.
ש. איזה בעיות היו מבחינתך שגובלים בפליליים?
ת. מבחינת זמנים, משכורות.
...
ש. אתה יכול להצביע על איזושהי פעולה מסוימת של הנתבעים שלדעתך היא בגדר הפרה של חוקים פליליים מכל סוג שהוא?
ת. אני לא רוצה להיכנס לזה ולא יודע."
24. ביום 14/3/2018 ניתנה כאמור על ידי ביהמ"ש המחוזי החלטה על מתן צו הפטר לנתבעים ובה נקבע כדלקמן:
"החברה ובעלי המניות הערבים לחובותיה ניסו בכל מאודם לעמוד בהסדר הנושים עד כי מכירת נכסים אישיים וכן מימוש דירות המגורים של שניהם והזרמת כל הכספים לטובת הסדר הנושים, כמו כן הן בעלי המניות הערבים וכן בני משפחתם הזרימו לא מעט כספים מתוך עבודתם במשך השנים מאז אישור הסדר הנושים ועד היום, אלא שלמרות כך, לא הצליחו לעמוד בכל התשלומים על פי הסדר הנושים והם נותרו חסרי כל.
על אף העובדה שלא עמדו בהסדרי הנושים, לאחר שהנאמנים התרשמו כי בעלי המניות עשו מעל ומעבר כדי להשיב את כל חובותיהם אלא שיכולתם לא השיגה את התכלית, הוגשה הבקשה לפניי במטרתה התבקשה בית המשפט להפטיר את בעלי המניות מחובותיהם בגין ערבותם לחובות החברה.
בנסיבות האמורות נדרשו הנאמנים להמציא את הבקשה לכלל הנושים הרלוונטיים, דהיינו – הנושים מחזיקי ערבות אישית וכן הנושים המובטחים על מנת שיגיבו לבקשה ואכן אף שבקשה זו הומצאה לכלל הנושים האמורים, לא באה כל התנגדות מטעם מי מהם וגם לא התייצבו לדיון של היום אף שזומנו אליו כדין.
בנסיבות האמורות ולאחר שהן הנאמנים והן ביהמ"ש התרשמו כי הערבים אכן עשו את כל אשר יכלו לעשות על מנת לעמוד בחבותם על פי הסדר הנושים, מכרו נכסים אישיים ואפילו מכרו את בתיהם והזרימו את משכורותיהם ומשכורות בני ביתם לקופת ההסדר על מנת לעמוד בהתחייבויותיהם על פי הסדר הנושים ולאחר שלא נותר להם לעשות דבר על מנת להשלים את הסדר הנושים ולאחר שקוים הסדר הנושים בחלקו הרב (נושים מובטחים קיבלו מאה אחוז, נושים בדין קדימה קיבלו מאה אחוז ונושים בערבות אישית קיבלו חלק לא מבוטל מהחובות כלפיהם), ולאחר שלא הייתה כל התנגדות לבקשה וכן לא הייתה התייצבות מטעם מי מהנושים, אני רואה להכריז בזאת כי בעלי המניות זכאים לתיקון הסדר הנושים במובן זה שיוכרז עליהם כמי שקיימו את חלקם בהסדר הנושים ובהתאם לתקן את חבותם על פי הסדר הנושים באופן שהתשלומים שהם ביצעו בפועל יהוו קיום חבותם על פי הסדר הנושים."
25. דברים אלו מלמדים על מאמצם של הנתבעים לכסות את חובות הנתבעת, וכי פעלו בהתאם להנחיות הנאמן. גם מעדותם של הנתבעים בפנינו השתכנענו כי פעלו בתום לב ובהגינות כדי לשלם את חובות הנתבעת במסגרת תיק הקפאת ההליכים, וכי לצורך כך מכרו את דירות המגורים ועשו שימוש במקורות הכספיים שעמדו לרשותם, ונמנעו מלמשוך משכורות מקופת החברה. עדותו של ארז בהקשר זה היתה משכנעת, עקבית ומהימנה:
"ש. בשביל זה מימשת נכסים?
ת. לא הייתי צריך למכור נכסים בשביל ערבויות אישיות, מכרתי נכסים רק בשביל אבא שלי, אבא שלי הוא מהדור הישן שלא יכול להסתובב ברחוב, אני מכרתי את הבית שלי, לא הייתי חייב למכור את הבית שלי, לא הייתה לי שום התחייבות למכור את הבית שלי, אני מכרתי את הבית, אבא שלי מכר את הבית, ידעתי שאני לא אקבל משכנתא, בשביל לשלם לאנשים פרטיים כספים שמגיעים להם. מה שכתוב אצל עילבוני, ש-7 שנים הקפאת הליכים, יכולנו אחרי שנה לעשות פשיטת רגל ולא לעשות כלום, לשלם 1,000 ש"ח בחודש ולקבל הפטר, אנו הלכנו הפוך, מכרנו כל מה שהיה לנו כדי שנוכל לשלם לאנשים כספים.
ש. בהחלטה מחודש 3/2018 בבית המשפט המחוזי נרשם שאתם מימשתם נכסים כדי לשלם ערבויות אישיות? מה נכון?
ת. הכל נכון, בפועל, הכספים נכנסו לקופת הנאמן והם חילקו את זה לפי חלוקה, יש נכסים, חובות מדינה, בנקים, ערבויות רגילות, אישיות ונושים, יש סדר, לא זוכר את הסדר, אבל עובדים, בנקים, מוסדות ממשלה הם הראשונים, אחר כך ערבויות אישיות."
26. הלכה למעשה, לאחר מינוי הנאמן ובמהלך שבע-שמונה השנים האחרונות של פעילות החברה, הנתבעים לא היו מעורבים בניהולה. הנתבעים לא לקחו חלק בתשלום השכר או בקביעתו, בביצוע הפרשות פנסיוניות או קביעת תשלום זכויות סוציאליות. לא שוכנענו כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב במהלך פעילותה של החברה, ואף אם לא העבירה החברה את מלוא ההפרשות לקופת הפנסיה, לא הוצגה כל ראיה כי הנתבעים כשלו בביצוע ההפרשות במכוון או בחוסר תום לב. ארז נשאל לעניין זה בחקירה הנגדית והסביר כי ההפרשות לפנסיה בוצעו בהתאם לחוק ועל פי הנחיות רו"ח החברה דאז. על כן, אף אם לא הופרשו מלוא הכספים על פי דין, התרשמנו כי לכל היותר מדובר היתה בטעות כנה, יתכן בעקבות קבלת הנחיות שגויות מטעם רו"ח. מעבר לכך, בהתאם לפסיקה לא די בעצם הפרת חוקי העבודה השונים על מנת להוות עילה להרמת מסך (ע"ע (ארצי) 24256-06-17 מנרב הנדסה ובניין בע"מ - GOITOM TWELDE [פורסם בנבו] (9.6.2020), ונציין בהקשר זה כי מעיון בתלושי השכר ניתן להתרשם כי לאורך השנים שילמה הנתבעת לתובע את מלוא השכר עבור שעות העבודה וכן את הזכויות הסוציאליות השוטפות, כגון דמי חגים ודמי חופשה, הבראה, דמי מחלה וימי מילואים. למעשה, מטענותיו הכספיות של התובע עולה כי אין הוא מלין על פגיעה בזכויותיו לאורך השנים, למעט ההפרשות הפנסיוניות החלקיות, והדבר עולה בקנה אחד עם עדותם של הנתבעים אשר חזרו והדגישו כי במהלך השנים וגם לאחר קבלת צו הקפאת ההליכים, שולמו לעובדים מלוא תנאי השכר השוטפים. גם בכך יש כדי לערער את טענתו של התובע להרמת מסך ולחיוב אישי של הנתבעים, שעה שאנו למדים כי בשנים האחרונות הנתבעת נוהלה בשקיפות ותוך תשלום זכויות סוציאליות שוטפות, והנתבעת גם לא נועדה לשמש כסות לפגיעה בזכויות עובדים או הונאתם, והנתבעים אף לא היו אדישים לגבי זכויות העובדים וחובותיה של הנתבעת.
27. התובע מפנה לפסיקה שעניינה הרמת מסך כאשר מעסיק שולח יד בשכרו של עובד, כלומר מנכה מהשכר את חלק העובד ולא מעבירו לקופה. פסיקה זו אינה רלוונטית לענייננו, שכן לא הובאה ראיה כי החברה ניכתה סכומים משכרו של התובע ולא העבירה את הכספים ליעדם. התובע אינו מציין באיזה חודש נמנעה הנתבעת מלהעביר את חלקו לקופה, ומעיון בדו"ח ההפרשות לא איתרנו חודש בו הסכום שנקוב תחת חלקו של התובע נמוך מהסכום שנוכה מהשכר. נהפוך הוא, הסכומים הרשומים בדו"ח ההפרשות שהעבירה הנתבעת (בעצמה או באמצעות הנאמן) לחברת כלל, גבוהים לעיתים מאלו שנוכו בפועל משכרו של התובע. במילים אחרות, הנתבעת העבירה לעיתים סכומים גבוהים מאלו שהתובע חויב בהם בשכרו, ואף אם הדבר נעשה בטעות (והדבר לא הובהר בפנינו), הרי שבוודאי אין בכך כדי לפגוע בתובע. שוב יודגש, כי אי-סדרים בהעברת ההפקדות אינם מהווים עילה להרמת מסך, וכן נחזור ונציין כי התובע בחר שלא להזמין את הנאמן כדי לברר את אופן ביצוע ההפרשות בתקופה האחרונה לעבודתו.
28. התובע גם מפנה לחודש 1/2011 בו נרשם בתלוש כי מתקיימת הפרשה לפיצויים בסך 101 ₪ ואילו בדו"ח ההפקדות לא נרשמה הפקדה לפיצויים באותו החודש. אכן, מבדיקת הדו"ח של חברת כלל עולה כי טענתו של התובע נכונה, אולם בדיקה של חודשים אחרים מעלה כי היו חודשים בהם נרשמה בדו"ח הפקדה גבוהה יותר מזו שמצוינת בתלושים. כך למשל, בחודשים 9/2011 ו-10/2011 (לאחר שמונה לנתבעת נאמן) נרשם בתלושים כי הפקדת הנתבעת לפיצויים הינה בסך 134 ₪ לחודש ואילו בדו"ח ההפקדות של חברת כלל נרשם בחודשים אלו כי הופקד סך של 232 ₪ לחודש בגין פיצויים (כך שיתכן כי ההפקדות ביתר נועדו לכסות את ההפרשים בגין חודשים קודמים ולא שויכו לחודשים הנכונים). אין מחלוקת כי הנתבעת לא הפקידה את מלוא הכספים לפיצויים, אולם כאמור לעיל אין בכך כשלעצמו כדי להצדיק הרמת מסך.
29. התובע מוסיף וטוען כי הצדקה להרמת מסך מצויה גם בעובדה כי הנתבעים לא עמדו בהסדר הנושים שנקבע בהליכי הקפאת הליכים, ולראייה מכתבו של עו"ד גדות מיום 7/11/2017 בו ציין כי הנתבעת אינה מקיימת את הסדר הנושים מזה מספר שנים. עם זאת, אין באמירה זו כדי ללמד על הימנעות מכוונת מצדם של הנתבעים מלעמוד בהסדר הנושים. מהחלטת ביהמ"ש המחוזי עולה כי הנתבעים לא הצליחו לעמוד בהסדר הנושים במלואו, לאחר שמימשו את נכסיהם, ולמרות אי-עמידה בהסדר הנושים במלואו, השתכנע ביהמ"ש המחוזי כי הנתבעים עשו ככל שביכולתם כדי לעמוד בהסדר הנושים וכי לא נותרו מקורות כספיים להחזרת חובות החברה, וכי קיימת הצדקה למתן צו הפטר מערבותם האישית של הנתבעים לחובות הנתבעת. לא נעלמה מעינינו תשובתו של ארז בחקירה הנגדית כי אינו זוכר האם הודיע לנאמן ולביהמ"ש המחוזי, בטרם קבלת צו ההפטר, כי התובע פוטר לאחרונה מעבודתו וכי נותרו זכויות שלא שולמו לו. עם זאת, מעדותו של התובע וממכתבו של עו"ד גדות מיום 2/7/2019, למדנו כי אותה שעה לא עמדה בפני הנאמן תביעת חוב מטעם התובע, ולכן על פניו לא ניתן היה באותו שלב לכלול אותו בהסדר הנושים או לשלם לו כספים מקופת החברה. התובע בחר שלא להזמין את עו"ד גדות לעדות כדי לברר את טענותיו בנוגע להסתרת המידע, ולא שוכנענו כי הנתבעים הסתירו מהנאמן את חובותיה של הנתבעת כלפי התובע. מעבר לכך, לא הובהר בפנינו האם ניתן היה באותו שלב לתקן את הסדר הנושים, ואם כן, מדוע הדבר לא נעשה. יודגש, כי כל טענה של התובע כלפי צו ההפטר או אופן פעולת הנאמן צריכה היתה להתברר במסגרת הליכי הקפאת ההליכים בביהמ"ש המחוזי, ואין חולק כי התובע בחר שלא לפנות לביהמ"ש המחוזי כדי לעמוד על זכויותיו.
30. יצחק נשאל בעדותו מדוע לא הופרשו עבור התובע כספים לפיצויים עד שנת 2011, ומתשובותיו למדנו כי היתה בזמנו לחברה קופה מרכזית לפיצויים. טענתו של התובע כי נפל פגם בכך שהכספים שהופקדו בקופת הפיצויים המרכזית שפתחה החברה נמשכו וחולקו על ידי הנאמן, מבלי שישולמו גם לו פיצויים מתוך אותה קופה – צריכה היתה להתברר במסגרת ההליכים בביהמ"ש המחוזי. התובע אינו מצביע על פעולה שגויה כלשהי שעשו הנתבעים עצמם בנוגע לקופה המרכזית, וגם לא הוצגו בפנינו מסמכים כלשהם הנוגעים לאותה קופה. למעשה, התובע לא הציג כל הסבר משכנע מדוע לא פנה לממש את זכויותיו במסגרת ההליכים שהתנהלו בביהמ"ש המחוזי, אף לאחר פיטוריו ולאחר קבלת ייעוץ משפטי, ומדוע למשל לא הגיש בקשה לפירוק החברה כדי לקבל את זכויותיו מהמוסד לביטוח לאומי.
31. לא הובאה בפנינו תשתית עובדתית ולפיה הנתבעים פעלו בחוסר תום לב או תוך עירוב או הברחת נכסים. לא הוכח גם הקמה של חברות מתחלפות על מנת לרוקן את הנתבעת מתוכן, או ניסיון לפגוע בפעילות החברה או באפשרות התובע לקבל את הזכויות המגיעות לו בגין תקופת עבודתו. הראיות מלמדות כי הנתבעים עשו כל שביכולתם כדי לממש נכסים אישיים ולהזרים כספים לקופת הנאמנות במסגרת הסדר הנושים, ויש בכך כדי ללמד על תום לבם ונאמנותם כלפי הנתבעת ונושיה.
32. על כן, טענתו של התובע להרמת מסך – נדחית.
33. מאחר וכנגד החברה עומד על כנו פסק הדין שניתן ביום 9/2/2019 אשר מתייחס לכל הסעדים שנתבעו על ידי התובע, ומאחר והתביעה להרמת מסך נדחית, אין מקום לדון בזכויותיו הכספיות של התובע אשר מצאו ביטוי בפסק הדין האמור.
סיכום
34. התביעה כנגד נתבעים 2 ו-3 נדחית.
35. לעניין ההוצאות, בשים לב לתוצאות ההליך מחד ונסיבותיו האישיות של התובע מאידך, החלטנו בנסיבות העניין לפסוק הוצאות נמוכות. התובע ישלם לנתבעים 2 ו-3 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו להוצאות הפרשי ריבית והצמדה ממועד קבלת פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
36. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.
ניתן היום, י"ז סיון תשפ"א (28 מאי 2021) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.