אין להעניק או להגביל את הזכויות בקניין הרוחני מעבר למה שניתן או הוגבל באופן מפורש בהסכם

חברה הוקמה בהתאם להסכם מייסדים אשר במסגרתו הוקנתה לה על ידי אחד המייסדים זכות שימוש במותג מסוים. לאחר שמכר המייסד את אחזקותיו בתאגיד החל לעשות שימוש מקביל במותג.

בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי המייסד זכאי להמשיך ולעשות שימוש במותג. כאשר מתבצעת הענקה של זכויות במותג בהסכם, הרי שאין להעניק או להגביל את הזכויות מעבר לכתוב באופן מפורש בהסכם, ויש להבחין בין מתן זכות שימוש לבין העברת הבעלות בקניין הרוחני במלואה. מתן זכות שימוש נעדרת סממנים דוגמת הגבלות על אי תחרות, וככול שאינה אומרת זו במפורש, אינה כוללת בלעדיות או מונעת שימוש מקביל. יתרה מכך, ככול שמדובר במותג מצליח ובעל ערך כספי, הרי שניתן לשער כי העברת בעלות בקניין הרוחני של המותג, להבדיל ממתן זכות שימוש, תיעשה כנגד תמורה משמעותית. כאן, ההסכמות בין הצדדים לא כללו הגבלות מפורשות על שימוש מקביל ולא הקנו לחברה בשום מקום בלעדיות בשימוש במותג. הסכם המייסדים לכל היותר העניק לחברה זכות שימוש במותג, ולא העביר לה את כלל הבעלות בו, ומתן זכות השימוש כאמור אינה מונעת מהמייסד, שהינו מזוהה עם המותג ומפעיל אותו שנים רבות עוד טרם הקמת החברה, לעשות בו שימוש מקביל. בנוסף, אחזקותיו של המייסד בחברה נרכשו ממנו במסגרת הסכם פשרה בין הצדדים תמורת סך של 50 ₪ בלבד ולא ניתן לראות בתמורה שכזו כמספקת וראויה לצורך העברת הבעלות במותג גם במסגרת הסכם הפשרה בין הצדדים וכל פרשנות אחרת מביאה לתוצאה אבסורדית לפיה מותג מבוקש, שהיווה את בסיס ההתקשרות בין הצדדים מלכתחילה, מנושל מערכו. משכך, המייסד רשאי לעשות שימוש במותג כל עוד לא יעשה עושה שימוש בקניינה הרוחני הייחודי של החברה שהינו כיתוב המותג באותיות עבריות, רשימת הלקוחות של החברה וכרטיס העסק של החברה באינטרנט.