עורך דין כתב מכתב לראש העיר וגורמים רבים נוספים ובו האשים את היועצת המשפטית של העירייה, כי היא מתנהלת "בדפוס של שחיתות".
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי מדובר בלשון הרע. פרסום לשון הרע מזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק וכאשר הפרסום מכוון אף בכפל פיצוי, והכל ככל שלא מתקיימת אחת ההגנות תחת החוק. כדי לזכות בהגנה על הפרת איסור לשון הרע במקרה של תלונה לרשות מוסמכת יש להוכיח בין היתר כי הפרסום נעשה בתום לב ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר. כאן לא מדובר בהגשת תלונה לרשות מוסמכת (כגון: משטרה ביחס לעבירה שנעברה, לכאורה) אלא במשלוח מכתב הדורש את פיטורי היועצת המשפטית בו הועלו האשמות חמורות בדבר שחיתות כאשר המכתב נשלח בתפוצה רחבה לגורמים שאינם ממונים על היועצת המשפטית ואינם רלוונטיים כלל לצרכי בירור התלונה ולכן אינם נחשבים כ"רשות מוסמכת". עורך הדין לא הסתפק בכך, אלא אף הגיש תלונות חוזרות ונשנות נגד היועצת המשפטית בלשכת עורכי הדין, שכולן נגנזו. לכן, לא רק שמדובר בפרסום שחרג מתחום הסביר אלא מדובר בפרסום שהיה חלק ממגמה מכוונת לפגוע במשרתה של היועצת המשפטית ולכן, עורך הדין חויב לשלם פיצוי כפול.