בית המשפט העליון החזיר על כנו את סירוב רשות ההגבלים העסקיים לאפשר מיזוג בזק ויס

ביום 2.8.2006 הגישו בזק ויס הודעת מיזוג לממונה על פי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 לענין עסקת מימוש שישה כתבי אופציה שמשמעות מימושן הפיכת בזק לבעלת שליטה ביס באשר זו תחזיק ב-58.36% ממניותיה לעומת 49.78% מן המניות שהיא מחזיקה כיום. ביום 31.12.2006 הודיעה הממונה על התנגדותה לעסקת המיזוג וביום 18.2.2007 פרסמה את נימוקיה לכך. על החלטתה של הממונה להתנגד למיזוג הגישה בזק ביום 15.5.2007 ערר לבית הדין להגבלים עסקיים, וזה התקבל בתנאים ביום 3.2.2009 – היינו בית הדין להגבלים עסקיים אישר את המיזוג בכפוף לתנאים שקבע.

בפסק דין ארוך ומנומק היטב של כב' השופטת חיות (אליה הצטרפו גם כב' המשנה לנשיאה רבלין והשופט רובינשטיין) אשר פורסם אתמול החזיר בית המשפט העליון על כנה בערכאה שלישית את החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים למנוע את המיזוג באשר קבע כי די היה בראיות כדי לקבוע כי המיזוג עשוי, במקרה זה, להסב פגיעה עתידית משמעותית בתחרות בשל כך שיגרע מן השוק מתחרה פוטנציאלי כתוצאה מן המיזוג.   בית המשפט קבע כי המערערת לא הרימה את הנטל להראות כי אין חשד סביר לפגיעה בתחרות וחזר על ההלכה לפיה מטרת הפיקוח על מיזוגים נועד להגשים את המטרה של ההגנה על הציבור הרחב מפני עיוותים כלכליים שמקורם בריכוזיות יתר בשווקים מסוימים וזאת בדרך של שמירה על התחרות וקידומה על מנת שתהווה תמריץ לפיתוח ולחדשנות וכן על מנת להגביר את יעילות השימוש וניצול המשאבים ותבטיח לצרכן הסופי מוצר באיכות הטובה ביותר ובמחיר הסביר ביותר.