תובענה ייצוגית הוגשה נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בגין גביית "עמלת עריכת מסמכים" בגין חידוש או הארכת תוקפה של ערבות בנקאית, כאשר במסגרת החידוש או ההארכה, קטן סכום הערבות.
בית המשפט אישר את התביעה כתביעה ייצוגית. נקודת המוצא לכל פרשנות חוזה, היא לשון החוזה, כאשר המטרה היא להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, בעת שכרתו ביניהם חוזה, על ידי בחינת לשון החוזה והנסיבות החיצוניות לחוזה (התכלית הסובייקטיבית). במקרים שבהם אין כל אפשרות לאתר את התכלית הסובייקטיבית, על בית המשפט לפנות לתכלית האובייקטיבית של החוזה, המושפעת מעקרון תום הלב, משיקולי היגיון, יעילות עסקית ושכל ישר. כאן, מאחר ולשון תעריפון הבנק עמומה וניתן לפרשה לכאן ולכאן, ומכיוון שתעריפון הבנק הוא מעין חוזה אחיד, המנוסח על ידי הבנק, יש להחיל את הכלל המשפטי של פרשנות נגד מנסח החוזה. המשמעות המעשית של יישום כלל זה, הא שיש להעדיף את הפרשנות המוצעת על ידי הלקוח למונח 'חידוש עסקת אשראי' שבתעריפון הבנק ולכן בקשת החברה לאישור תובענה ייצוגית התקבלה.