אדם השתמש בפרופיל פייסבוק פיקטיבי לצורך הפצת מידע כוזב אודות משתמשי פייסבוק אחרים. האנשים עליהם הופץ המידע ביקשו לקבל מפייסבוק מידע אודות פרטיו של בעל הפרופיל הפיקטיבי.
בית המשפט קבע, כי על פייסבוק למסור רק פרטים בסיסיים כדי לבחון האם בעל הפרופיל הפיקטיבי הוא האדם שנחשד כמי שהפיץ את המידע. לא ניתן לחייב ספקית שירות באינטרנט לחשוף את זהותו של אדם, גם אם אותו אדם ביצע עוולה, לרבות הפרת זכויות יוצרים. כאשר אותו אדם ביצע פרסום החוסה תחת חופש הביטוי, למשל בתביעות לשון הרע, יש להגן הגנה יתרה על האנונימיות של המפרסם. להבדיל, ניתן לחייב ספק שירות למסור מידע שמטרתו אישור כי פרטיו של הגולש הינם פרטיו של אדם שהוא צד להליך משפטי, בפרט כאשר אותו אדם שהוא צד להליך אינו מתנגד למתן הצו. לכן, יש מקום לתת צו למסירת הפרטים הבסיסיים המצויים בידי פייסבוק, שהם כתובת URL מקוצרת; תאריך סגירת חשבון, ככל שקיים; שם וכתובת (או כתובות) דוא"ל ו/או מספרי טלפון של החשבון נכון ליום ההפקה; תאריך, שעה וכתובת IP במועד הרישום; תאריך, שעה וכתובת IP של כניסות ויציאות אחרונות. עם זאת, מידע זה יסופק רק בהקשר של בחינה האם אלה קושרים בין חשבון הפייסבוק הפיקטיבי לבין האדם שהוא צד להליך המשפטי אולם לא על מנת לחשוף פרטיו של משתמש אחר בפייסבוק וככל שיש בגילוי המידע האמור על מנת להביא לחשיפת פרטיו של אדם אחר, פייסבוק לא תמסור את המידע.