יזם התקשרה בהסכם מימון ואשראי במיליוני שקלים לצורך פרויקט להקמת איצטדיון בעיר בת ים. לאחר מספר חודשים בלבד נקלעה החברה לקשיים ונדרשה לפרוע את החוב המקורי בצירוף חיובים במיליוני שקלים נוספים המהווים כ120% מקרן החוב המקורית.
בית המשפט העליון קבע, אין להפחית את החיובים מאחר ומדובר בפיצויים מוסכמים בעלי רציונאל עסקי ברור המשקף את חלוקת הסיכונים והסיכויים בין הצדדים. בית המשפט רשאי להפחית פיצוי מוסכם שנקבע בהסכם אם הוא נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה. ריבית עשויה להיחשב במקרים מסוימים כפיצוי מוסכם שניתן להפחיתו. כאן, כשלושה חודשים לאחר שנחתם הסכם המימון, נקלעה החברה להליכי חדלות פירעון וההלוואה הועמדה לפירעון מיידי. בעקבות כך, גדל סכום החוב המקורי בכ-7 מיליון ש"ח נוספים (גידול של כ 120% מהקרן). החיובים הנוספים שהוטלו אינם "ריבית מוסווית", אלא סעיפי פיצוי שונים בעלי רציונאל עסקי ברור המשקפים את חלוקת הסיכונים והסיכויים בין הצדדים במועד כריתת ההסכם ושנקבעו למקרה שבו תועמד ההלוואה לפירעון מיידי ובגין אי-ניצול מסגרת האשראי. למרות שסכום הפיצוי הוא גבוה וחריג, מדובר בהסכם מימון אשר נחתם בין צדדים מנוסים ומתוחכמים אשר התקשרו בעסקה "בעיניים פקוחות" והיו מודעים באופן מלא לתשלומים שבהם יחויבו אם ההסכם לא יקוים כמתוכנן. לכן, אין כל מקום לבטל את החיובים.