AB-Inbev, המייצרת מותגי בירה שונים (קורונה, בקס, סטלה, לף, באדווייזר ועוד), ביטלה לאחר 30 שנה הסכם הפצה עם מפיץ ישראלי וטענה שכל הליך משפטי בינה לבין המפיץ נדרש להתקיים בבוררות בשוויץ מכיוון שהזמנות של המפיצים נעשות בפורטל אינטרנטי ובסיום ביצוע כל הזמנה מחדש, נדרשים המפיצים ליתן את הסכמתם ואישורם לתנאי ההזמנה, הכוללים גם את תניית הבוררות.
בית המשפט קיבל את הבקשה לעיכוב הליכים וקבע, כי למרות שלא נחתם הסכם, ביצוע הזמנות במשך שנים והסכמה אקטיבית לתנאי ההזמנה וכחלק מכך לתניית הבוררות מעיד על הסכמת הצדדים. מכיוון שישראל היא צד לאמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958, כל סכסוך יופנה לבוררות בהינתן הסכם בוררות בכתב אלא אם כן ההסכם בטל, אינו בר ביצוע או משולל כוח פעולה. הסכם מקוון מסוג "הסכם הקלקה" (clickwrap), שבמסגרתו נדרש אישור אקטיבי של המתקשר לאחר שהוצגו בפניו התנאים טרם האישור נחשב להסכם מחייב ומי שמאשר את תנאי ההתקשרות בהקלקה כאמור, מוחזק כמי שקרא ומסכים לאמור בתנאי ההסכם. כך, בין הצדדים קיימת תניית בוררות ואין לדון בסכסוך בישראל.