מנכ"ל בחברה, לאחר שסיים את תפקידו, חתם מול החברה על הסכם תיווך לשם הבאת עסקאות. החברה סירבה לשלם דמי תיווך על עסקה שהביא המנכ"ל בטענה שהמנכ"ל מחויב היה להביא את העסקה לחברה עוד כשעבד בה בהתאם לחובתו להביא כל הזדמנות עסקית לחברה.
בית המשפט קבע שההזדמנות העסקית אינה של החברה וכי המנכ"ל זכאי לדמי התיווך. כאשר מדובר בהזדמנות עסקית אשר הגיעה למנכ"ל בעודו עובד עבור החברה, הרי שמתוקף חובת האמונים המוטלת עליו, הוא מחויב להביא את ההזדמנות בפני החברה שכן היא, הלכה למעשה, שייכת לחברה. בעוד שרצוי כי דיון כאמור ייעשה באופן מסודר ומתועד, הרי שבחברה פרטית עם שדרת ניהול דקה, וכל עוד המנכ"ל אינו נגוע בניגוד עניינים כלשהו, לא קיימת חובה חוקית לעשות כן. ככול שאין שימוש במידע סודי של החברה או היחשפות להזדמנות מיוחדת של החברה אגב עבודתו, אין הצדקה להטיל מגבלות על יכולתו של מנהל לעשות שימוש בהזדמנות העסקית לאחר סיום העסקתו. כאן, המנכ"ל הביא את ההזדמנות העסקית, שהייתה אז כללית ובלתי מוגדרת, בפני החברה בתקופת העסקתו והחברה דחתה אותה, כאשר הדיון בנושא נערך מול האורגנים המתאימים בחברה, גם אם באופן בלתי ממוסמך ורשמי. כך, בהיעדר ניגוד עניינים, שימוש במידע סודי או היחשפות להזדמנות מיוחדת של החברה, אין הצדקה למנוע מהמנכ"ל את היכולת לעשות שימוש בהזדמנות לאחר סיום העסקתו והוא זכאי לדמי התיווך.