שני אנשים הקימו חברה לתיירות מרפא. בדיעבד הסתבר, כי אחד מהם סיפק שירותים ללקוחות החברה באמצעות עסק של אשתו, המשתמש בשם מתחם כמעט זהה לשם המתחם של החברה, למעט הוספת מקף (שם המתחם של החברה www.topichilov.com בעוד ששם המתחם המתחרה הוא: www.top-ichilov.com).
בית המשפט קבע, כי הסתת לקוחות החברה לעסק המתחרה עולים כדי עוולה של גניבת עין. החוק מגדיר גניבת עין כמצב שבו עוסק גורם לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר, או ככאלה שיש להם קשר לעוסק אחר. לגניבת עין שני יסודות מצטברים: מוניטין של העוסק לגביו בוצעה גניבת העין, והטעיה על ידי העוסק האחר באופן שיש בו כדי לגרום לציבור לחשוב שעסקו מזוהה עם העסק בעל המוניטין. ההטעיה נבחנת על ידי "מבחן משולש": מבחן העין והצליל; מבחן סוג הסחורה וסוג הלקוחות; ומבחן יתר נסיבות העניין. כאן, לחברה מוניטין בתחום תיירות המרפא ובהשוואה בין שמות המתחם, נראה כי מדובר בזהות מלאה למעט מקף שנוסף לשם המתחם של המתחרה, וכך גם במבחן הצליל. מבחינת סוג הלקוחות, שתי החברות פנו לציבור לקוחות דומה מקרב תושבי רוסיה המעוניינים בטיפולים רפואיים. לפיכך, המעשים עולים כדי גניבת עין באופן שיש בו כדי לזכות את החברה בפיצוי בסך של 100,000 ש"ח.