עדכוני חקיקה ופסיקה

בעלים של כלי שיט שמבקש לרשמו במרשם הישראלי מוכרח לבטל כל רישום קודם במרשם חוץ

28 יוני 2022
הדפסה

אנייה הרשומה במרשם האניות בלוב נעצרה בנמל בורגס שבבולגריה ונמכרה במכירה כפויה לצורך מימוש שעבוד לטובת נושה. לאחר מספר עסקאות נוספות נרכשה האנייה על ידי גורם ישראלי אשר רשם אותו במרשם כלי השיט בישראל. הבעלים הלובי המקורי של האניה ביקש למחוק את האניה מהמרשם הישראלי.

בית המשפט הימי קבע, כי הרישום במרשם כלי השיט הישראל בטל. הכלל המרכזי שנקבע באמנת הים הפתוח משנת 1958 הוא, כי כל אנייה חייבת רישום במדינה מסוימת. רישומה של אנייה במדינה כלשהי, המוכרת גם כ"מדינת הדגל" של האניה קובע את "לאומיות" האנייה ומעניקה למדינת הדגל סמכויות שונות הנוגעות לפיקוח על האניות, רישום משכנתאות, רישום בעלויות וכדומה. אמנת הים הפתוח קובעת, כי לכל אנייה תהיה רק לאומיות אחת, אנייה אינה יכולה לשנות את לאומיותה למעט במקרה של העברת בעלות ושינוי הרישום ואם אנייה מפליגה תחת שני דגלים או יותר, ועושה בהם שימוש על פי נוחיותה, יראו בה כאנייה חסרת לאומיות. חוק הספנות הישראלי קובע, כי כלי שיט שיותר ממחציתו היא בבעלותם של המדינה או של אזרח ישראל או של תאגיד ישראלי, כשיר לרישום בישראל וכי ככל שכלי שיט החייב ברישום רשום ברישום-חוץ חייב בעלו להשיג את ביטול רישום החוץ ולא יירשם כלי השיט בישראל לפני ביטול רישום-החוץ. כאן, האנייה הייתה רשומה במרשם כלי השיט בלוב עם רכישתה, ורישום זה מעולם לא בוטל. לפיכך, רישום האונייה בישראל משמעותו שהאונייה רשומה ברישום כפול ולפיכך הרישום במרשם הישראלי - בטל.