בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"ח 7026-04-20 האנייה M/V BADR ואח' נ' קמור ספנות ושירותי טנקרים בע"מ ואח'
לפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא
בעניין:
ובעניין התובעת: האנייה M/V BADR, מספר IMO 9356426
(הרשומה במרשם הישראלי כ"מרים ב")
Libyan Navigator Ltd חברה זרה
ע"י ב"כ עוה"ד ג' הריס
נגד
הנתבעים 1. קמור ספנות ושירותי טנקרים בע"מ, ח.פ 512193079
2. ליוויה שרותי ספנות בע"מ, ח.פ 516115557
ע"י ב"כ עוה"ד ר' ז'אן
פסק דין
1. התובעת, Libyan Navigator Ltd, רשומה במרשם כלי השיט בלוב כבעלים של האנייה הקרויה בשם M/V BADR. אנייה זו נעצרה בנמל בורגס שבבולגריה ונמכרה במכירה כפויה לצורך מימוש שעבוד נטען לטובת נושה. לאחר מספר עסקאות נוספות, נרכשה האנייה, כך נטען, על ידי הנתבעת 2, ליוויה שירותי ספנות בע"מ, ונרשמה במרשם כלי השיט בישראל בשם מרים ב', מס' IMO 9356426.
2. בתביעתה בתיק זה עותרת התובעת להורות על ביטול הרישום בישראל. התובעת טוענת כי מכירת האנייה בבולגריה בוטלה, כי החזקה באנייה נותרה בידה וכי נפלו פגמים שונים ברישום האנייה בישראל על שם הנתבעת.
רקע
3. התובעת היא חברה זרה הרשומה במלטה ומוחזקת על ידי חברת General National Maritime Transport Company (GNMTC), שהיא חברה ממשלתית מלוב. חברת האם הלובית היא בעלת צי של אניות, מרביתן מיכליות המפליגות ברחבי העולם. בשנת 2009 רכשה התובעת את האנייה, המשמשת כמיכלית, מבעליה הקודמים, חברת Peak Shipping Ltd, תמורת סך של כ- 68 מיליון דולר. האנייה נרשמה במרשם כלי השיט בלוב תחת השם M/V BADR, IMO 9356426 (תעודת הרישום צורפה כנספח א' לכתב התביעה). מאז רכישתה שימשה האנייה את התובעת (ראו תצהירו של חאלד אחמד).
4. ב-20 לנובמבר 2017 נכנסה האנייה לנמל בורגס שבבולגריה. על פי תצהירו של חאלד אחמד, זו הייתה הפעם הראשונה שבה פקדה האנייה את נמל בורגס (סעיף 5 לתצהיר). מסתבר כי ימים ספורים קודם לכן הגישה Bulgargeomin Ltd DZZD (להלן: החברה הבולגרית) בקשה למעצרה של האנייה לשם מימוש שעבוד המובטח במשכנתה על האנייה. על פי טענת החברה הבולגרית, נחתם ביום 17/9/2017 שטר משכנתה ביוון בפני הנוטריונית Ioanna Andreadaki, המעיד לכאורה על שעבוד האנייה להבטחת חוב בסך של 9,230,362 דולר.
5. בקשת החברה הבולגרית למעצר האנייה למימוש שטר המשכנתא האמור נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בבורגס (תיק 509/2017, החלטה מס' 1102 מיום 7/11/2017 . החברה הבולגרית ערערה על החלטה זו, וביום 20/11/2017 התקבל הערעור ובית המשפט לערעורים הורה על מעצר האנייה והחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי ליישום ההחלטה.
6. התובעת, כך לטענתה, הופתעה מהליכי המעצר, שכן מעולם לא התחייבה בתשלום כלשהו לחברה הבולגרית ולטענתה שטר המשכנתה מושא בקשת המעצר היה מזויף. בעקבות זאת נקטה התובעת בשני הליכים; האחד - ביוון, בגדרו עתרה להצהיר כי שטר המשכנתה מזויף וחסר כל תוקף; השני - הליך בבית המשפט לערעורים בבולגריה, בגדרו עתרה לבטל את צו המעצר שניתן לאנייה.
7. כבר כאן נספר כי התובעת זכתה בשני ההליכים. מתברר כי הנוטריונית שנחזתה להיות חתומה על שטר המשכנתה אישרה את טענת התובעת, והבהירה כי הכינה שטר לחתימה לבקשת החברה הבולגרית בלבד, אולם השטר מעולם לא נחתם. בית המשפט ביוון שמע עדויות, לרבות עדויות מומחים לכתבי יד, וביום 26/2/2019 קבע כי שטר המשכנתא הוא חסר כל תוקף (פסק דין 1255/2019, ראו נספח 7 לנספחי התובעת שהוגשו ביום 16/6/2021). כן הורה בית המשפט ביוון לחברה הבולגרית להימנע מעשיית שימוש כלשהו בשטר המשכנתה (ראו גם אישור נוסח הפסק מיום 2/4/2020).
8. במקביל התנהלו הליכים גם בבתי המשפט בבולגריה. התובעת ערערה על צו המעצר מיום 20/11/2017 וביום 29/1/2018 בוטל הצו על ידי בית המשפט העליון (Supreme Court of Cassation) (תיק מס' 19/18). בית המשפט קבע כי החברה הבולגרית אינה אישיות משפטית הכשירה להיות צד להליכים ולכן צו המעצר אינו חוקי. בית המשפט הורה על ביטול צו המעצר ללא כל תנאי (ראו נספח 4 למוצגי התובעת).
9. החלטת בית המשפט בערעור לשחרור האנייה ממעצר לא סיימה את המחלוקות. מתברר כי בין מתן צו המעצר ועד ההכרעה בערעור הגישה החברה הבולגרית בקשה לבית המשפט האזורי בבורגס לצורך מימוש המשכנתה. ביום 12/1/2018 נעתר בית המשפט לבקשת החברה הבולגרית והורה על מימוש השעבוד של האנייה (Writ of Execution). בהתאם להחלטה זו נפתח תיק מימוש (9/2018) ומונה בעל תפקיד לצורך המימוש (Execution Officer). בעל התפקיד שמונה, מר Totko Kolev, החל לפעול למכירת האנייה.
10. משנודע לתובעת על צו המימוש החלה לנקוט בהליכים לביטולו, וביום 6/2/2018 ניתן צו להשהיית/עיכוב הליכי המימוש (נספח 12 למוצגי התובעת). למרות צו העיכוב, המשיך בעל התפקיד לפעול למכירת האנייה. ביום 11/4/2018 נערכה מכירה פומבית של האנייה. ההצעה היחידה לרכישת האנייה הייתה של החברה הבולגרית ועל כן הוכרזה כרוכשת.
11. שוב התנהלו הליכים שונים לעיכוב הליכי המכירה, עד שביום 30/8/2018 הוציא בעל התפקיד צו להעברת הבעלות (Writ of Ownership) ולפיו הועברה הבעלות באנייה לחברה הבולגרית. התובעת פנתה לבעל התפקיד, שטען כי הוציא את פקודת המכירה לאחר שקיבל לידיו העתק החלטה המאשרת לו לפעול כך. לטענת התובעת, מדובר היה בזיוף של החלטה.
12. אין זה המקום לפרט את כל ההליכים המשפטיים שננקטו בבולגריה. די כי נספר שלאור צו העברת הבעלות, פנתה החברה הבולגרית לרשום את האנייה במרשם כלי השיט בפנמה. מתברר כי בפנמה נרשמה האנייה במרשם זמני. בעקבות זאת הוחלף צוות האנייה, הוחלף שמה ל-BDIN והאנייה יצאה למסעה בים. בעודה במים הטריטוריאליים של בולגריה, ניתן צו המורה על החזרתה לנמל והאנייה שבה ועגנה בנמל בורגס. לאחר הליכים משפטיים נוספים קבע בית המשפט המינהלי העליון בסופיה כי האישור להפלגת האנייה היה בלתי חוקי (נספח 30A למוצגי התביעה).
13. עוד נספר כי בסופם של ההליכים המשפטיים בעניין פקודת המכירה של האנייה, ניתן ביום 25/4/2019 פסק דין המורה על ביטול הליכי המימוש של המשכנתה וביטול הצו למכירת הבעלות באנייה (נספח 36 למוצגי התובעת). בעקבות פסק דין זה בוטלו הליכי המימוש.
14. תביעתה של החברה הבולגרית למתן סעד הצהרתי בדבר חובה של התובעת נדחתה אף היא וערעוריה של החברה הבולגרית על פסק הדין נדחו אף הם (פסק דין מיום 11/11/2019 בתיק מס' 1673/2019 (נספח 36 למוצגי התובעת)).
15. שלב נוסף בהליכים לביטול מכירת האנייה לחברה הבולגרית הוא מתן פסק דין מיום 30/6/2020 בתיק 284/2019, שבו קבע בית המשפט בבולגריה כי פקודת המכר היא בטלה. וכך נאמר בסיום פסק הדין:
DECLARED THE NULLITY of the writ of ownership dated 30.08.2018, with which it is assigned a motor tanker „BADR“ to the creditor „BULGARGEOMIN LTD“ consortium under the Obligations and contracts act…
ערעור על פסק דין זה נדחה ביום 25/6/2021 (נספח 42B למוצגי התובעת).
16. לאור האמור, עולה כי על פי עמדת התובעת שני המסלולים בהם נקטה לביטול הליכי מכירת האנייה צלחו; בית המשפט ביוון קבע כי שטר המשכנתה לטובת החברה הבולגרית מזויף ובטל, ובית המשפט בבולגריה ביטל את כל הליכי המכירה של האנייה לחברה הבולגרית.
למען שלמות התמונה נספר כי בכל התקופה, פרט למסע קצר במימי בולגריה, נותרה האנייה בנמל בורגס.
17. בכך לא באו תלאותיה של האנייה לסופן. מתברר כי בחודש מאי 2019, תוך הסתמכות על פקודת המכירה, מכרה החברה הבולגרית את הזכויות באנייה לחברה ליברית בשם Morgan & Co (להלן: מורגן). על פי האמור בתצהיר הנתבעת, ביום 11/2/2019 נחתם בין החברה הבולגרית למורגן הסכם (Memorandum of Agreement) ולפיו רכשה מורגן את הזכויות באנייה תמורת 3.3 מיליון דולר (נספח 4 לתצהיר הנתבעת).
18. מורגן ביקשה לרשום את האנייה במרשם כלי השיט בבליז תחת השם "מורגנה" וביום 8/5/2019 היא נרשמה ברישום זמני. גם בבליז התקיימו דיונים בעניין רישומה של האנייה, וביום 9/12/2019 דחה בית המשפט העליון בבליז את תביעתה של התובעת לביטול הרישום הזמני והפנה אותה להגשת תביעה קניינית. כל אותה עת נותרה האנייה בנמל בורגס בבולגריה.
19. לגרסת הנתבעת, מצב התחזוקה של האנייה היה גרוע והיא נזקקה לתיקונים בעלות של כ-3.5 מיליון דולר. נוכח האמור, התקשרה מורגן עם חברה ישראלית בשם ברגל ספנות בע"מ (להלן: ברגל) לצורך מימון התחזוקה ורכישת זכויות באנייה. הצדדים הסכימו על העברת הזכויות באנייה בעסקה מורכבת.
20. הוסכם כי הזכויות באנייה יועברו לחברת ליוויה שירותי ספנות בע"מ, היא הנתבעת 2. הנתבעת 2 היא חברה פרטית שמניותיה הוחזקו בידי נאמן - חברת ג' בלושטיין, עבור הנתבעת 1, קמור ספנות ושירותי טנקרים בע"מ. על כן, סוכם כי מורגן תרכוש מקמור כמחצית ממניות הנתבעת ויתרת המניות תועבר לברגל. על פי ההסכמים, על הנאמן היה להעביר למורגן 49% ממניות הנתבעת, להעביר לברגל 50% ממניות הנתבעת ולהותיר בידיו 1% מהמניות. מתצהירו של מר גדיאל בלושטיין עולה כי העברת המניות טרם בוצעה והן עדיין רשומות על שם הנאמן. פרטי העסקה כולם נכללו במסמך עקרונות (Heads of Agreement) מיום 29/1/2020 ובו ביום אף נחתם שטר מכר להעברת הזכויות באנייה ממורגן לנתבעת (נספחים 10-11 לתצהיר הנתבעת).
21. ביום 18/2/2020 נרשמה האנייה במרשם כלי השיט בישראל תחת השם "מרים ב'". בין המסמכים שהוגשו לרשם כלי השיט היה אישור על ביטול הרישום הזמני בבליז. לא הוגשו מסמכים בנוגע לרישום האנייה בלוב. לאחר הרישום, ביום 29/3/2020 נערך ונחתם הסכם מפורט בין מורגן לברגל המסדיר את העברת הזכויות באנייה והעמדת מימון בסך של לפחות 3 מיליון דולר לביצוע טיפולי תחזוקה באנייה. בהסכם נקבע כי לצורך המימון תשועבד האנייה לטובת ברגל (ההסכם צורף כנספח 12).
22. בטרם נתייחס להליכי הרישום בישראל, שהם במוקד הדיון בתיק זה, נספר עוד כי ביום 5/3/2020 נמסרה לרשויות הספנות בבולגריה הודעה על העברת הזכויות באנייה לנתבעת. משנודע הדבר לתובעת, מיהרה והגישה בקשה לבית המשפט בבולגריה למעצרה של האנייה על מנת להבטיח תביעת חפצא שברצונה להגיש למתן סעד הצהרתי בדבר זכויותיה הקנייניות באנייה. ביום 7/4/2020 ניתן צו למעצר האנייה ובחודש מאי 2020 הגישה התובעת את תביעתה לסעד המצהיר על זכויותיה באנייה (תיק 3787/2020 בבית המשפט בסופיה). התביעה הוגשה כנגד הנתבעת, מורגן, ומספר נתבעים נוספים (נספח 57 לנספחי התובעת). ההליכים בתביעה זו היו מורכבים וכללו בקשות שונות, טענות לזיוף ועוד. בסופו של דבר ביום 1/4/2022 קיבל בית המשפט לערעורים בסופיה את טענות הנתבעים, וקבע כי לבית המשפט בבולגריה אין סמכות שיפוט בינלאומית בכל הנוגע לזכות הקניין באנייה. בית המשפט הדגיש כי הואיל והאנייה עדיין רשומה בישראל, הרי שסמכות השיפוט בתביעה הקניינית מסורה לבית המשפט בישראל (ראו פסק הדין מס' 922 שצורף להודעת הנתבעים מיום 11/4/2022).
23. על פסק דין זה הגישה התובעת ערעור לבית המשפט לערעורים בבולגריה בתיק 4799/2022. ביום 29/4/2022 הוחלט כי בשל הגשת הערעור אין תוקף לפסק הדין מיום 1/4/2022, וביום 4/5/2022 הוחלט להותיר את האנייה במעצר.
24. כדי לסייע בהתמצאות ובהבנת הטענות נרכז בטבלה את מועדי האירועים המרכזיים הנוגעים לענייננו: