יוצר בלוג פרסם, תחת שם בדוי באינטרנט, מאמרים אשר יש בהם משום לשון הרע כנגד מתלוננות במקרה של הטרדה מינית ובתגובה פרסם צד שלישי, אשר הינו פעיל במאבק כנגד הטרדה מינית, את שמו האמיתי של הבלוגר.
בית המשפט קבע, כי אין בפרסום שמו של הבלוגר משום פגיעה בפרטיותו. הזכות לאנונימיות בפרסומים באינטרנט אינה מובנת מאליה. בעוד שיש חשיבות ליכולת לפרסום דברים באופן אנונימי כמחסה מפני עריצות הרוב, הרי שזכות זו אינה מתקיימת מקום בו הפרסום האנונימי הוא עוולתי, כגון פרסום המבצע לשון הרע. בנוסף, יש לבחון את הפרטים אשר נחשפו ולבחון האם הם עולים כדי עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של המפרסם. כאן, פרסום שמו של הבלוגר בא כתגובה למאמרים עוולתיים אשר יש בהם כדי לשון הרע והפרט היחיד שפורסם הוא שמו האמיתי של הבלוגר, פרט אשר אינו נוגע לצנעת חייו האישיים של הבלוגר, ומכאן שאין בו כדי להוות פגיעה בפרטיותו של הבלוגר.