דילול בעל מניות ושלילת זכאותו לחברות בדירקטוריון לא יחשבו כקיפוח אם סירב במודע להזרים הון

בעל מניות סירב להזרים הון לחברה. בעקבות כך, דוללו אחזקותיו וחברותו בדירקטוריון הסתיימה מאחר ולא החזיק בשיעור המניות הנדרש (25%) ומשכך טען לקיפוח.

בית המשפט קבע, כי לא מתקיים קיפוח מקום בו גיוס ההון נדרש לחברה והדילול נעשה בהתאם להוראות הסכם המייסדים. קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת ביחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות המיעוט. פגיעה בציפייתו הלגיטימית של בעל מניות בחברת מעטים להיות מעורב בענייני החברה עשויה להיחשב כקיפוח. עם זאת, לא ניתן לייחס לבעל מניות ציפייה שאינה מתיישבת עם הוראות הסכם המייסדים והתחייבויות שנטל על עצמו. החלטת דירקטוריון חברה לדרוש מבעלי המניות הזרמת כסף היוצרת קושי אצל בעל מניות חסר אמצעים כספיים כאשר ניתן לבצע את גיוס ההון בדרך אחרת שאינה מחייבת הזרמת כסף עשויה להיחשב במקרים מסוימים כהפרת חובת תום הלב, בייחוד אם צפויה מכך פגיעה כתוצאה מדילול. כאן, הסכם המייסדים הסדיר את אופן הזרמת ההון לחברה, קבע הסדר דילול וקבע את שיעור המניות המזכה בעל מניות למנות דירקטור (25%). מצב העסקים של החברה לא היה טוב והחלטת הדירקטוריון בדבר גיוס הון מבעלי המניות התקבלה רק לאחר מיצוי ובחינת האפשרויות שנקבעו בהסכם המייסדים. החלטה שהתקבלה הייתה סבירה, בין היתר, גם משום החשש שגיוס הון בדרך חלופית על ידי העמדת ערבויות מצד בעלי המניות למשל, תביא למימושן ממילא. בעל המניות בחר במודע שלא השקיע כספים נוספים בחברה לפי דרישת הדירקטוריון בידיעה כי סירובו מזכה את בעל המניות השני, אשר בחר להשקיע, לדלל אותו מתחת ל25% וכתוצאה מכך ידע כי צפוי לאבד את זכאותו לחברות בדירקטוריון. כך, הינו כמי שויתר במודע על ציפייתו להיות מעורב בניהול החברה ולכן אין בכך כל קיפוח.