כאשר אחד משני יבואנים שייבאו יחד מערכות ג'קוזי לארץ גילה שהיבואן השני הודיע ליצרן כי הוא אינו מתכוון להמשיך ולייבא מערכות אלו לישראל הוא דרש פיצוי בגין פירוק השותפות.
בית המשפט דחה את התביעה לאחר שקבע שמערכת היחסים בין הצדדים אינה עונה על הגדרת שותפות. קיומה של שותפות מחייב את התקיימותם של שלושה תנאים מצטברים: [א] שני יחידים ומעלה; [ב] המנהלים עסק יחדיו; וגם [ג]למטרת רווח. כאשר צד אחד התכוון להקים שותפות והאחר לא – תיבחן התקיימות התנאים דלעיל (ומשכך של השותפות) על ידי מבחנים אובייקטיבים ללא קשר לאמונתם הסובייקטיבית של הצדדים. בפרט יבחן, בין היתר: זכות שווה לנהל את העסק; השתתפות ברווחים ובהפסדים; נטילה משותפת של סיכונים הנובעים מההשקעות ופרק-הזמן שבו נמשכו היחסים. כאן, מדובר בשני בעלי עסקים נפרדים ששיתפו פעולה לצורך ייבוא מערכות ג'קוזי מיצרן מסוים אך כל אחד מהם ניהל את עסקו (עלויות, שיווק, מכירות, מחירים, השקעות וכיוב') באופן נפרד לחלוטין וכל זאת לפרק זמן קצר (כשנה). מאפיינים אלו מלמדים על שיתוף-פעולה, שהוא פחות מ"שותפות" במובנה המשפטי ולכן לא התקיימו יחסי שותפות.