יזם שכר מאדם פרטי שטח של 2,500 מ"ר גגות לצורך התקנת מערכת פוטו וולטאית (סולארית), אך ההסכם בוטל באופן פתאומי, ככל הנראה בשל אי שביעות רצון מכלכליות העסקה.
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וקבע, כי ההסכם בוטל שלא כדין ולכן היזם זכאי לקבל פיצוי בגין הרווח שנשלל ממנו. צד שנפגע מהפרת חוזה רשאי לממש את זכות הביטול המוקנית לו בדין, אף אם הסיבה העיקרית המביאה אותו לעשות כן היא הרצון להיחלץ מעסקת הפסד. על הצדדים לחוזה לשתף פעולה ביניהם כחלק מחובת תום הלב ואם שני הצדדים תרמו לנזק בהתנהגותם ראוי לחלק את האחריות ביניהם. כאן, הצדדים התחייבו בהסכם כי המשכיר יהא רשאי לבטל את ההסכם בשל הפרתו על ידי השוכר אך ורק במקרה של הפרה יסודית ובכפוף לכך שבמהלך תשעים ימים השוכר לא תיקן את ההפרה. למשכיר היו טענות כלפי היזם להפרות יסודיות בשל אי הצגת אישור ביטוחי וגרימת נזק בעת עבודות ההתקנה, אך במכתב ההתראה נקצבו ליזם עשרה ימים בלבד לתיקון ההפרה ובפועל, ההסכם בוטל בניגוד להסכם כשעוד טרם חלפה תקופת תשעים הימים. המשכיר סירב להיפגש עם היזם ולערוך ניסיון כן ליישב את המחלוקת, אך מצד שני היזם לא נקט יוזמה המעידה על שיתוף פעולה ומענה ענייני ונקט בגישה של "יהיה בסדר". משכך, ביטול ההסכם נעשה שלא כדין והיזם יזכה לפיצוי המשקף את אבדן הרווח שצפוי היה לצמוח ליזם מן העסקה אילו הייתה יוצאת אל הפועל, אך נוכח תרומתו למשבר סכום הפיצוי לו זכאי הופחת ב50%.