שוכרת קיזזה מדמי השכירות, באופן חד צדדי, עלות התקנת מערכת מיזוג מרכזית וזאת בניגוד להוראות הסכם השכירות האוסר על כך. בעקבות כך, נדרשה השוכרת לפנות את המושכר.
בית המשפט קיבל את תביעת הפינוי וקבע כי השוכרת הפרה את הסכם השכירות ועליה לפנות את המושכר. החוק מקנה לשוכר זכות לתקן פגם במושכר ולדרוש החזר על הוצאותיו או להפחית את דמי השכירות על-פי ההפחתה בשווי השכירות, ככל שהמשכיר לא תיקן את הפגם או את אי-ההתאמה בתוך זמן סביר מהמועד שקיבל על כך דרישה מאת השוכר. בהסכם להשכרת נכס מסחרי ניתן להתנות על הוראות אלה במפורש או במשתמע. כאן, מדובר בהסכם שכירות של נכס מסחרי שאסר על השוכרת לבצע קיזוז מדמי השכירות ואף קבע כי פעולה בניגוד לכך היא הפרה יסודית. למרות זאת, השוכרת קיזזה עשרות אלפי ש"ח מבלי שפנתה בדרישה מקדימה למשכיר לתקן את מערכת המיזוג ומבלי שמסרה התרעה מראש למשכיר על כוונתה לקזז סכום משמעותי זה מדמי השכירות. מטרתו של איסור הקיזוז היא שוויכוחים ומחלוקות לא יהוו עילה לאי-תשלום דמי השכירות ומבטא את רצון הצדדים לעקרון: "תחילה משלמים, אחר-כך מתווכחים". השוכרת הפרה תנאי יסודי זה ואף לא טרחה לתקן את מחדליה חרף הזדמנויות שניתנו לה ולכן עליה לפנות את המושכר.