ראש עיר רמלה הגיש תביעה כנגד שניים מתושבי העיר בגין פוסטים אשר פורסמו בפייסבוק ואשר מהווים לכאורה לשון הרע.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע שלתושבים עומדת הגנה של אמת דיברתי. פרסום ברשתות החברתיות יכול להוות פרסום לעניין לשון הרע. בכל הנוגע ללשון הרע הרי שיש לאזן בין הזכות לשם טוב ובין חופש הביטוי, אולם חופש הביטוי אינו חופש ההשתלחות הביזוי וההשמצה. המבחן ללשון הרע הינו מבחן אובייקטיבי הבוחן כיצד השומע הסביר יבין את הפרסום בהתאם למשמעות המקובלת בציבור כולו. גם אם רק חלק קטן מהציבור יבין את הפרסום בדרך פוגעת הרי שיש לסווגו כך וכאשר מדובר באיש ציבור הרי שגבולות חופש הביטוי רחבות יותר. כאן, יש בפרסום עניין ציבורי ברור, ראש העיר לא הראה שהפרסומים שבוצעו אינם דברי אמת ומהתנהלותו עולה כי הוא עושה שימוש ציני במשאבי העיר על מנת לפעול כנגד אלה המפרסמים ביקורת כנגדו. בנסיבות כאמור, עומדת לתושבים הגנה של אמת דיברתי ועל כן הפרסום אינו מהווה לשון הרע.