הסכם מאוחר הגובר על כל הסכם קודם מבטל גם תניית בוררות בהסכם קודם

בין שתי חברות שהתקשרו במערכת יחסים חוזית התגלע סכסוך. ההסכמים הראשונים שנחתמו בין הצדדים כללו תניית בוררות בחו"ל, אולם הסכם מאוחר קבע, כי על ההסכם חל הדין הישראלי, וכי הצדדים מסכימים להיות כפופים לסמכות הייחודית של בתי המשפט המוסמכים בתל אביב. עוד נקבע בהסכם המאוחר, כי הוא גובר על כל הסכם אחר.

בית המשפט קבע, כי תניית הבוררות בהסכמים הקודמים בטלה לאור ההסכם החדש. חוזה נבחן על פי אופיו, כאשר קיימים שני סוגי חוזים עיקריים: חוזה סגור בין צדדים מתוחכמים, או-אז תינתן בכורה ללשון החוזה, וחוזה פתוח בין צדדים לא מתוחכמים, כאשר במקרה כזה תינתן בכורה לכוונת הצדדים לחוזה ולנסיבות כריתתו. כאן, לא זו בלבד שמדובר בהסכם עסקי בין צדדים מתוחכמים, לגביו יש לתת ללשון החוזה משקל רב, אלא שההסכם עצמו כולל גם הוראה המתייחסת למקרה בו קיימת סתירה בין הוראותיו לבין הוראות במסמכים קודמים הקובעת, כי במקרה כזה ההסכם המאוחר יגבר. לפיכך, ומשההסכם המאוחר מבטל את תניית הבוררות, זו אינה חלה על כלל המערכת החוזית בין הצדדים.