עדכוני חקיקה ופסיקה

יש לפרש את חוק התכנון והבניה כמונע הפקעה או דורש פיצוי רק למקרים בהם לא ניתן לבצע ניצול סביר של יתרת הקרקע

26 אוקטובר 2010
הדפסה

מחלקה בשטח כ-2,500 מ"ר בבעלות פרטית הופקעו 1,000 מ"ר על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה ברעננה מבלי לשלם פיצויים לבעלי הקרקע. ההפקעה הפכה כ-320 מ"ר מיתרת החלקה לשטח שלא ניתן לנצלו באופן אפקטיבי. השאלה שעלתה הייתה האם לאור לשון סעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבניה תהיה הועדה המקומית לתכנון ובניה מנועה מלבצע את ההפקעה או לחילופין מחוייבת להפקיע את המגרש במלואו ולשלם פיצוי בעדו?

בית המשפט העליון קבע כי רק במקרים בהם בהם לא תהיה אפשרות לנצל ניצול סביר את יתרת הקרקע שלא הופקעה והפגיעה בשוויה של הקרקע בשל ההפקעה לא ניתנת לפיצוי כספי, רק אז יהיה על הרשות להימנע מההפקעה או להפקיע את הקרקע במלואה תוך תשלום פיצוי מלא. תוצאה זו, לפי בית המשפט, מתבקשת אם נוקטים פרשנות תכלתית של הוראת החוק לאור מטרות דיני ההפקעה.