ניתן לייחס חובות לבעלי מניות רק במקרים חריגים בהם נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות

רשות מקומית תבעה חובות ארנונה מבעלי מניות של אשכול חברות אשר הפסיקו את פעילותן. מכיוון שלא ניתן לתבוע החוב מהחברות, ביקשה הרשות לבצע הרמת מסך על מנת לייחס החוב לבעלי מניות האשכול. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי רק במקרים חריגים, שבהם נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, באופן שיש בו כדי להונות נושה או לפגוע בתכלית החברה, כאמור לעיל, יהא בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה.
כדי לעשות כן, על העותר להרמת מסך, להניח תשתית עובדתית רצינית ומבוססת, אשר תשכנע את בית המשפט לנקוט צעד קיצוני מעין זה, בפרט אם מקורה של העילה להרמת המסך בטענות תרמית והונאה. בבואו של בית המשפט לבחון האם יש מקום להורות על הרמת מסך בין חברות, עליו לבדוק האם נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות כך שהחברה נוהלה במימון דק, תוך פגיעה בתכלית החברה או שנוסדה למטרות תרמית והונאה. לא די בהקמת מספר חברות, גם כאשר מדובר בחברות משפחתיות, ובניהולן על ידי אותו גורם, בכדי להצדיק הרמת מסך על הטוען להרמת מסך להוכיח כי היה שימוש לרעה במסך ההתאגדות, בהקמת החברות ללא צידוק כלכלי או כי בעלי המניות רוקנו את החברה מנכסים בכדי להתחמק מתשלום חובות. במקרה זה לא עמדה התובעת בנטל ההוכחה הכבד מלכתחילה, ולכן לא ניתן היה להורות על הרמת מסך ההתאגדות.