אפיק משפטי 144 22.01.2014

עדכוני חקיקה ופסיקה

06 ינואר 2014

חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 10) התשע"ד-2014

ביום 6 ינואר, 2014, התקבל בכנסת תיקון מס' 10 לחוק למניעת הטרדה מינית הנוגע לאיסור פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם (כאשר בנסיבות העניין ניתן לזהות את האדם) המתמקד במיניותו, בנסיבות בהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. בד בבד, התיקון קובע כי למפרסם תהא הגנה טובה, במשפט פלילי או אזרחי, אם הפרסום נעשה בתום לב; למטרה כשרה; יש בפרסום עניין ציבורי המצדיק את הפרסום ובלבד שהמדובר ...

02 ינואר 2014

ניתן לייחס חובות לבעלי מניות רק במקרים חריגים בהם נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות

רשות מקומית תבעה חובות ארנונה מבעלי מניות של אשכול חברות אשר הפסיקו את פעילותן. מכיוון שלא ניתן לתבוע החוב מהחברות, ביקשה הרשות לבצע הרמת מסך על מנת לייחס החוב לבעלי מניות האשכול. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי רק במקרים חריגים, שבהם נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, באופן שיש בו כדי להונות נושה או לפגוע בתכלית החברה, כאמור לעיל, יהא בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה. כדי לעשות כן, על העותר להרמת מסך, להניח תשתית עובדתית רצינית ומבוססת, אשר תשכנע את בית המשפט לנקוט צעד קיצוני מעין זה, בפרט אם מקורה של העילה להרמת המסך בטענות תרמית והונאה. בבואו של בית המשפט לבחון האם יש מקום להורות על הרמת מסך בין חברות, עליו לבדוק האם נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות כך שהחברה נוהלה במימון דק, תוך פגיעה בתכלית החברה או שנוסדה למטרות תרמית והונאה. לא די בהקמת מספר חברות, גם כאשר מדובר בחברות משפחתיות, ובניהולן על ידי אותו גורם, בכדי להצדיק הרמת מסך על הטוען להרמת מסך להוכיח כי היה שימוש לרעה במסך ההתאגדות, בהקמת החברות ללא צידוק כלכלי או כי בעלי המניות רוקנו את החברה מנכסים בכדי להתחמק מתשלום חובות. במקרה זה לא עמדה התובעת בנטל ההוכחה הכבד מלכתחילה, ולכן לא ניתן היה להורות על הרמת מסך ההתאגדות.

07 ינואר 2014

כאשר קיימת חשש להטעיית הציבור בשל שימוש בשם המסחרי לא תינתן הגנת "שימוש אמת"

במסגרת סכסוך מסחרי שהתגלע בין שתי חברות עלתה השאלה האם ניתן לעשות שימוש בשם מסחרי "מזרח ומערב" במסגרת עסק ליבוא מוצרים מן המזרח הרחוק ושיווקם בסיטונאות או שמא השימוש בשם המסחרי מוגבל לצורך מכירות קמעונאיות בלבד, כל זאת לאור הסכם שנחתם בין הצדדים. בית המשפט פירש את הוראות ההסכם על פי לשונו ותכליתו וקבע כי לא הוכח כי זכויות הקניין בשם המסחרי נרכשו על ידי החברה המפרה לצורך שימוש בתחום הסיטונאי, אלא בתחום הקמעונאי בלבד. החברה המפרה טענה להגנתה בין היתר כי השימוש שנעשה הנו שימוש מותר מאחר והוא שימוש אמת בשם החברה. בית המשפט חזר על ההלכות הידועות בנוגע להגנת "שימוש אמת בשם", וקבע כי הגנה זו הינה יחסית ותוענק למשתמש בשם המסחרי רק אם מדובר בשימוש בשמו בתום לב ובהעדר חשש להטעיית הציבור עקב השימוש בשם המסחרי. במקרה דנן, נקבע כי השימוש המסחרי בשם לא נעשה בתום לב, הואיל ובחירת שם החברה בוצעה לאחר חתימת ההסכם ובהתאם לזכויות בשם המסחרי שרכשו בתחום הקמעונאי. בית המשפט קבע, כי אין לאפשר שימוש בשם מסחרי זהה על ידי שתי חברות שעיסוקן דומה, ובאותו תחום, שכן מצב כזה מגדיל את הסיכון להטעיה של ציבור הלקוחות, אשר יבקשו לרכוש סחורה של יצרן אחד, אך ימצאו עצמם עם סחורתו של היצרן האחר.

27 דצמבר 2013

בית המשפט רשאי להורות על התנצלות בתביעות לשון הרע וזאת מבלי שצד ביקש זאת

האם בית המשפט רשאי, כחלק מסמכותו הכללית, להורות על התנצלות בתביעות לשון הרע וזאת מבלי שצד ביקש זאת? זוהי השאלה שהושתה לאחרונה לפתחו של בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט קבע, כי בנסיבות בהן פורסם פרסום שאינו אמת-פעל המפרסם בחוסר תום לב וכנגזרת יש לקבוע את גובה הפיצוי הראוי. בית המשפט עמד על כך, כי הנזק למערערים שהינם עורכי דין הינו רחב ופגע בשמם ובמקצועם, כאשר המפרסם לא התנצל, תיקן או הכחיש את הפרסום בשום דרך. לפיכך, בית המשפט קבע, כי אין ליתן הקלות בפסיקת הפיצוי עבור המפרסם לשון הרע. בית המשפט ממשיך ומציין, כי בית המשפט העליון כבר אישר בעבר את הסמכות להורות על התנצלות אף מבלי שצד ביקש ואף פירט בדבר חשיבות עצם ההתנצלות ועוצמתה.

19 דצמבר 2013

צד להסכם אינו רשאי להכריז על בטלותו מחמת טעות שאינה יסודית

לאחר רכישת דירת מגורים על פי הסכם, גילו הרוכשים ליקויים בדירה ובעיות רטיבות ומשכך פנו לבית המשפט בבקשה לבטל את ההסכם לרכישת הדירה. לפי הדין הקיים מי שהתקשר בחוזה עקב טעות יסודית שהייתה ידועה לצד השני או שהיה עליו לדעת עליה, רשאי לבטל את החוזה וכמוהו גם מי שהתקשר בחוזה עקב הטעיה של הצד השני או שהצד השני לא גילה עובדה שהוא היה צריך לגלות. בית המשפט קבע כי באופן כללי, מוכר נכס חייב לגלות לרוכש על בעיית רטיבות בנכס, אלא שבמקרה דנן המוכר לא ידע על בעיית הרטיבות ומשכך, אין במעשיו משום הטעיית הרוכשים. בנוסף, בית המשפט קבע כי בכל מקרה לא ניתן היה לבטל את החוזה מכוח הטעות הנ"ל היות ולא מדובר בטעות יסודית שכן, לא היה מדובר בטעות שאם הקונים היו יודעים עליה מראש הם לא היו מתקשרים בהסכם. כך, בית המשפט דחה את בקשת הקונים לבטל את ההסכם.

06 ינואר 2014

זכותו של רוכש מקרקעין עדיפה על זכותה של מקבלת המקרקעין במתנה מאוחר יותר בעסקה נוגדת

אדם מכר נכס מקרקעין ובטרם הספיק הרוכש לרשום לטובתו הערת אזהרה בטאבו, המוכר עשה עסקה נוגדת בקשר למקרקעין על ידי כך שנתן אותם במתנה לביתו שאף השלימה את העסקה ורשמה את הזכויות על שמה בטאבו. החוק קובע שאם אדם מכר מקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום בטאבו אותו אדם עשה עסקה נוגדת בקשר למקרקעין עם מישהו אחר, זכותו של הקונה הראשון במקרקעין עדיפה, אלא אם כן הקונה השני פעל בתום לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום לב, אזי זכותו במקרקעין עדיפה. בית המשפט קבע כי הבת ידעה על קיומה של העסקה הקודמת עת קיבלה במתנה את המקרקעין במתנה ולכן אין משמעות לכך שהקונה הראשון לא רשם הערת אזהרה לטובתו בטאבו. בנוסף נקבע, כי היות והבת לא שילמה תמורה עבור המקרקעין ופעולותיה נעשו בחוסר תום לב, זכותו של הרוכש הראשון במקרקעין עדיפה.

07 ינואר 2014

פגם מהותי בהליכי השימוע הינו פגם היורד לשורשו של עניין, המצדיק ביטול החלטת ועדת המכרזים

חברה נגשה למכרז בו נדרשה הפקדת ערבות. ועדת המכרזים החליטה לפסול את הצעתה של החברה, בטענה כי הוגשה בחוסר תום לב ולאחר שימוע החליטה לחלט חלק מהערבות הבנקאית. החברה עתרה כנגד ההחלטה לבית המשפט, אולם בית המשפט דחה את העתירה בין היתר מאחר וסבר כי החלטת ועדת המכרזים הייתה סבירה והינה רשאית לחלט את הערבות או חלקה בהתאם להוראות החוק. לאור כך, הגישה החברה ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי תקנות חובת המכרזים מאפשרות לועדת המכרזים לחלט ערבות במקרה שבו מציע "נהג במהלך המכרז בערמה, בתכסיסנות או בחוסר נקיון כפיים". אולם, בטרם הפעלת סמכות זאת יש לאפשר למציע הזדמנות ראויה להשמיע את טענותיו. בית המשפט קבע כי במקרה כזה יש להביא לידיעתו של המציע, רצוי בכתב, את מהות הטענות הנטענות כלפיו, בפירוט רב ככל האפשר בטרם עריכת השימוע. כמו כן, יש להבהיר מפורשות כי נשקלת האפשרות לחלט את הערבות, כולה או חלקה, בשל אחת העילות המנויות בחוק, תוך הפניה לסעיף הרלוונטי בחוק. במקרה דנן, ועדת המכרזים לא הבהירה כראוי מה טיב הטענות כלפי החברה או מדוע לדעתה מדובר בהצעה תכסיסנית ואף לא הפנתה לסעיף המתאים בחוק לפני השימוע. כמו כן, המציע לא זומן לשימוע בהתראה מספקת, תוך מתן פרק זמן סביר להכין את עצמו או מתן שהות להתייעץ עם גורמים משפטיים ומקצועיים. נקבע, כי במקרה זה לא ניתנה לחברה זכות טיעון אמיתית ואפקטיבית, ונקבע כי התנהלות זו מעידה על פגם מהותי בהליכי השימוע, פגם היורד לשורשו של עניין, המצדיק ביטול ההחלטה.