כאשר קיימת חשש להטעיית הציבור בשל שימוש בשם המסחרי לא תינתן הגנת "שימוש אמת"

במסגרת סכסוך מסחרי שהתגלע בין שתי חברות עלתה השאלה האם ניתן לעשות שימוש בשם מסחרי "מזרח ומערב" במסגרת עסק ליבוא מוצרים מן המזרח הרחוק ושיווקם בסיטונאות או שמא השימוש בשם המסחרי מוגבל לצורך מכירות קמעונאיות בלבד, כל זאת לאור הסכם שנחתם בין הצדדים.
בית המשפט פירש את הוראות ההסכם על פי לשונו ותכליתו וקבע כי לא הוכח כי זכויות הקניין בשם המסחרי נרכשו על ידי החברה המפרה לצורך שימוש בתחום הסיטונאי, אלא בתחום הקמעונאי בלבד.
החברה המפרה טענה להגנתה בין היתר כי השימוש שנעשה הנו שימוש מותר מאחר והוא שימוש אמת בשם החברה. בית המשפט חזר על ההלכות הידועות בנוגע להגנת "שימוש אמת בשם", וקבע כי הגנה זו הינה יחסית ותוענק למשתמש בשם המסחרי רק אם מדובר בשימוש בשמו בתום לב ובהעדר חשש להטעיית הציבור עקב השימוש בשם המסחרי. במקרה דנן, נקבע כי השימוש המסחרי בשם לא נעשה בתום לב, הואיל ובחירת שם החברה בוצעה לאחר חתימת ההסכם ובהתאם לזכויות בשם המסחרי שרכשו בתחום הקמעונאי. בית המשפט קבע, כי אין לאפשר שימוש בשם מסחרי זהה על ידי שתי חברות שעיסוקן דומה, ובאותו תחום, שכן מצב כזה מגדיל את הסיכון להטעיה של ציבור הלקוחות, אשר יבקשו לרכוש סחורה של יצרן אחד, אך ימצאו עצמם עם סחורתו של היצרן האחר.