תביעה בעילה של עוולת גניבת דורשת הוכחת פגיעה במוניטין וחשש להטעיית הציבור

לבית המשפט הגישה תביעה כספית בגין עוולות מסחריות (גניבת עין, הפרת סימן מסחר ועשיית עושר ולא במשפט) בטענה כי חברה מתחרה עשתה שימוש שלא כדין בשם של מותג מסחרי של חברה, אשר באמצעותו היא משווקת את מוצריה. בית המשפט קבע בין היתר, כי הערך המוגן בעוולת גניבת העין, הוא מניעת פגיעה בזכות שרכש אדם במוניטין של עסקו, כאשר להוכחת עוולה של גניבת עין יש לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד, מוניטין שיש לטובין או לשירותים של התובע והשני, חשש סביר להטעיית הציבור שהטובין או שירותים שמציע המפר לציבור הם טובין או שירותים של התובע הם או שקשורים אליו. במקרה דנן, דחה בית המשפט את כל רכיבי התביעה תוך שהינו קובע בין היתר, כי לא הוכח מוניטין החברה, שכן לא הוכח כי ציבור הלקוחות קושר, מזהה ומחבר את המוניטין לטובין והשירותים בנוגע למוצר המדובר. כמו כן, נקבע גם לא הוכח קיומו של חשש סביר להטעיית ציבור הצרכנים. בנוסף, נקבע כי לא הוכחו עוולות מסחריות נוספות כדוגמת הפרת סימן מסחר או התעשרות שלא כדין מצד החברה המתחרה.