עירייה ביטלה התקשרות עם חברות אשר זכו במכרז לביצוע עבודות שפרסמה, מאחר והוגש כתב אישום כנגד החברות ומנהליהן בחשד ליצירת הסדר כובל ותיאום מכרזים.
בית המשפט קבע כי הבאת חוזה לידי גמר קודם זמנו היא חריג, הטעון עיגון בלשון החוזה או בדין, אשר לא התקיים במקרה דנן. בית המשפט קבע כי הוראה כללית בהסכם הנחתם בעקבות מכרז, המאפשרת סיום ההתקשרות בכל עת, פוגעת בדיני המכרזים, שכן מציע במכרז המתקשר בחוזה בעקבות המכרז, רשאי לצאת מתוך הנחה, שתקופת ההתקשרות עימו תהא זו הקבועה בתנאי המכרז והחוזה. לאור כך, קבע בית המשפט כי סעיף כללי המאפשר סיום ההתקשרות בכל עת יפורש באופן מצומצם ויסוייג לנסיבות חריגות ביותר.
במקרה דנן, קיבל בית המשפט את טענת החברות וקבע כי אין כל נתון עובדתי בידי העירייה המבסס את טענותיה במישור דיני ההגבלים העסקיים כנגד החברות. העובדה שהוגש כתב אישום נגד המבקשות אינה בגדר ראייה לעובדות הנטענות בכתב האישום. כמו כן, נקבע כי לא ניתן להתבסס על כתב אישום כשלעצמו כדי להצדיק ביטול חוזה, שכן מבחינת דיני החוזים, רשאית העיריה להתנער מהוראות החוזה, רק אם בידה ראייה קבילה להפרת החוזה, דבר אשר לא התקיים במקרה דנן.
פורסם ב אפיק משפטי 146 19.02.2014