אפיק משפטי 146 19.02.2014

עדכוני חקיקה ופסיקה

13 יוני 2014

תניית אי תחרות בהסכם המהווה הסדר כובל אינה ניתנת לאכיפה ודינה להתבטל

שתי חברות חתמו ביניהם על הסכם ניהול הכולל, בין השאר, תניית הגבלת תחרות במסגרתו נכתב כי מנהלי החברה מתחייבים להימנע במשך תוקף ההסכם ואף שנתיים לאחריו מתחרות בעסקי החברה, ואף מפנייה ללקוחותיה או ספקיה ובנוסף לא יקבלו מהם כל הצעה או הזמנה לביצוע עבודה באזור הפעילות של החברה ובתחום עיסוקה. הגבלה זו, קבע בית המשפט, משמעותה המרכזית היא חלוקת השוק לפי אנשים, תחומי עיסוק ולפי מיקום גיאוגרפי. סיווג כזה מהווה הסדר כובל. מכיוון שכך, תניה כזו אינה ניתנת לאכיפה ודין תניית אי התחרות להתבטל.

10 יוני 2014

לא ניתן לבטל הסכם לרכישת זכות קבועה גם אם אינו מוגבל בזמן

בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בערעור על החלטה לשחרר צד להסכם מהתחייבויות כספיות כלפי הצד השני, אשר מקורן בהסכם ללא הגבלת זמן שנכרת בין הצדדים. בית המשפט קבע, כי אין ליישם בנסיבות אלה את ההלכות הנוגעות להסכמים מתחדשים שאינם קצובים בזמן ואשר מתבססים, לרוב, גם על קשר אישי מתמשך. בהסכמים מסוג זה, הוכרה עקרונית הזכות לבטל את ההסכם בהודעה לצד השני, תוך זמן סביר מראש. להבדיל, במקרה זה דובר בהסכם לרכישת זכות קבועה ולא מוגבלת בזמן וכך אינו בגדר הסכם הדדי מתחדש כחוזי סוכנות והפצה בהם קיימת הנחה כי הצדדים לא התכוונו שההסכם יקשור ביניהם עד אין קץ. בית המשפט ממשיך וקובע, כי על פי אופי ההתקשרות ובהעדר הוראה מפורשת בהסכם אין להניח שהצדדים צפו או גמרו דעתם כי צד יוכל לכפות את הפסקת ההסכם באופן חד צדדי. לאור האמור, בית המשפט החליט לקבל את הערעור.

30 ינואר 2014

הגשת תלונת שווא מהווה לשון הרע

במסגרת סכסוך כספי בין חברות בתחום הקוסמטיקה פנתה אחת החברות בתלונת שווא לשלטונות מע"מ, מס הכנה ומשרד הבריאות. בית המשפט קבע כי על המגיש תלונה לנקוט בזהירות ולוודא שתלונתו מתבססת על תשתית עובדתית. בית המשפט ציין, כי הגנה טובה לתביעה לשון הרע תהא הגנת תום לב- היינו, אמונה של המתלונן באמיתות תלונתו, כאשר יש להבחין בין מניעיו של המתלונן לבין אמונתו בנכונות תלונתו. לשון אחר, מי שמוסר מידע שהוא מאמין בנכונותו, ייהנה מהגנת החוק. בענייננו, בית המשפט קובע כי לא הוצג ולו בדל של ראיה להצדקת הגשת התלונה. משכך, בית המשפט שוכנע כי מדובר בתלונת שווא, שהוגשה ללא כל סיבה, בחוסר תום לב ומתוך כוונה לפגוע ופסק פיצוי בשיעור 55,000 ₪.

21 ינואר 2014

לא ניתן לקבל הקלות ממס רכישה ברכישת דירת נופש

נאמן רכש עבור נהנה דירת נופש ודיווח לרשויות המס על חיוב במס רכישה בגין "דירת מגורים" ובשיעור מופחת. רשויות המס דחו את הדיווח וחייבו בתשלום מס רכישה בשיעור מלא, בטענה כי לעניין חיוב במס רכישה, דירת נופש אינה עונה להגדת "דירת מגורים". בית המשפט עמד על המבחן הרלוונטי לקביעה מהי "דירת מגורים", אשר כולל שני אלמנטים: סוביקטיבי ואוביקטיבי. וכן, עמד על שלושת רכיבי המושג "מגורים" שהם: אופי השימוש, אינטנסיביות השימוש ואורך תקופת השימוש בדירה. בשל כך, בית המשפט קבע, כי אין לראות בדירת הנופש "דירת מגורים" המזכה בפטור ממס. זאת בין היתר מהטעם שבעלי הדירה עצמם התעתדו להתגורר בה לכל היותר במשך חודשיים בשנה, ואילו ביתר חודשי השנה יועדה הדירה להשכרה לתקופות קצרות, כך שגם מבחינת השוכרים אין מדובר ב"מגורים".

20 ינואר 2014

ניתן להגיש תביעה ואין חובה לאפשר תיקון נזקים לקבלן שמתכחש לליקויים

בני זוג רכשו מחברת בנייה דירת מגורים חדשה וגילו בה ליקויים. בני הזוג פנו לקבלן בבקשה לתקנם ומשלא תיקנם או תיקנם באופן לקוי, עתרו בני הזוג לבית המשפט בבקשה לחייב את הקבלן בהוצאותיהם, תשלום פיצויים ותשלום בגין ירידת ערך של הדירה. בית המשפט חזר על ההלכה לפיה, זכות התיקון איננה זכות מוחלטת והיא תלויה בנסיבות העניין. שכן, כאשר הקבלן מודה בליקויים ונכונותו לתקנם היא רצינית, יש לאפשר לו לתקן את מה שניתן לתיקון. אך מנגד, הזכות לתקן את הליקויים אינה ניתנת לקבלן המכחיש את עצם הליקויים או המזלזל בהם מראש. משכך, בית המשפט קיבל את תביעת בני הזוג והורה לקבלן לשלם לבני הזוג את הוצאותיהם, פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם ותשלום בגין ירידת הערך של הדירה.

05 פברואר 2014

עירייה לא רשאית לבטל הסכם שנכרת בעקבות מכרז רק בשל הגשת כתב אישום שהוגש כנגד צד לחוזה

עירייה ביטלה התקשרות עם חברות אשר זכו במכרז לביצוע עבודות שפרסמה, מאחר והוגש כתב אישום כנגד החברות ומנהליהן בחשד ליצירת הסדר כובל ותיאום מכרזים. בית המשפט קבע כי הבאת חוזה לידי גמר קודם זמנו היא חריג, הטעון עיגון בלשון החוזה או בדין, אשר לא התקיים במקרה דנן. בית המשפט קבע כי הוראה כללית בהסכם הנחתם בעקבות מכרז, המאפשרת סיום ההתקשרות בכל עת, פוגעת בדיני המכרזים, שכן מציע במכרז המתקשר בחוזה בעקבות המכרז, רשאי לצאת מתוך הנחה, שתקופת ההתקשרות עימו תהא זו הקבועה בתנאי המכרז והחוזה. לאור כך, קבע בית המשפט כי סעיף כללי המאפשר סיום ההתקשרות בכל עת יפורש באופן מצומצם ויסוייג לנסיבות חריגות ביותר. במקרה דנן, קיבל בית המשפט את טענת החברות וקבע כי אין כל נתון עובדתי בידי העירייה המבסס את טענותיה במישור דיני ההגבלים העסקיים כנגד החברות. העובדה שהוגש כתב אישום נגד המבקשות אינה בגדר ראייה לעובדות הנטענות בכתב האישום. כמו כן, נקבע כי לא ניתן להתבסס על כתב אישום כשלעצמו כדי להצדיק ביטול חוזה, שכן מבחינת דיני החוזים, רשאית העיריה להתנער מהוראות החוזה, רק אם בידה ראייה קבילה להפרת החוזה, דבר אשר לא התקיים במקרה דנן.