בית הדין האזורי בחיפה, כבוד השופטת דלית גילה, דחתה תביעת עובד שהתפטר לפיצויי פיטורים בטענה של הרעה מוחשית בתנאי עבודתו בהסתמך על סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ח – 1963 וקבעה כי על מנת שייכנס התובע לחלופה הקבועה בסעיף 11(א), עליו להראות כי הייתה "הרעה מוחשית" בתנאי העסקתו ואין די בהרעה סתם. המבחן לקביעת ממשיות ההרעה, הוא מבחן אובייקטיבי, מבחן האדם הסביר, ואין די בתחושתו הסובייקטיבית של העובד כי תנאי הורעו. עוד נדרש כי ההתפטרות הייתה פועל יוצא של אותה הרעה - אם התפטר העובד מסיבות אחרות אף אם התברר בדיעבד כי הייתה קיימת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו (המעביד לא העביר את תגמולי הביטוח לפוליסה) אין התפטרות כאמור נכנסת בגדר הסעיף. על העובד חלה חובה להתריע בפני המעביד על כוונתו להתפטר בשל ההרעה ולאפשר למעביד לתקן. הדבר נובע אף מכוח חובת תום הלב הקיימת בדין הכללי.
פורסם ב אפיק משפטי 018 20.03.2009
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות