חברה ישראלית לייצור אריחי קיר התקשרה עם חברה אמריקאית לשיווק מוצריה בארצות הברית. בשלב כלשהו, לאחר שמנהל החברה האמריקאית ביקר במפעל הייצור בויאטנם, התגלה שהחברה האמריקאית לא רק רכשה דומיין עם מותג החברה הישראלית אלא גם מוכרת מוצרים אחרים שהיא מייצרת באותו מפעל ייצור ויאטנמי תחת אותו דומיין אך עם שם אחר.
בית המשפט קבע, כי על החברה האמריקאית ומנהלה לפצות את החברה הישראלית. מדגם (עיצוב על חפץ תלת מימדי) אינו נהנה מהגנת זכויות יוצרים אם הוא מיוצר באופן תעשייתי ולכן בית המשפט דחה את התביעה על הפרת המדגם. אולם, שימוש בדומיין של חברה מתחרה (אף אם תוך החלפת השם המסחרי) מהווה עוולה מסחרית והפרת זכויות יוצרים. החברה האמריקאית ביצעה עוולה מסחרית והפרה זכויות יוצרים בכך שהשתמשה בדומיין עם השם של הישראלית תוך שהיא מוכרת בו מוצרים מתחרים עם אותם צילומים שהופיעו בקטלוג, אותם אריחים ואף אותם מספרים קטלוגיים. מנהל החברה המפרה אחראי אישית כלפי החברה הישראלית באשר הוא זה אשר ביצע בפועל את הפעילות המפרה.