עובדת הועסקה כטבחית באולם אירועים כאשר כל פעם הועברה להיות מועסקת על ידי חברה אחרת של המשפחה. לאחר כ10 שנים התפטרה העובדת בשל מצב בריאותי ודרשה את תשלום זכויותיה לא רק מהחברה שהעסיקה אותה אלא גם מבעל המניות בה.
בית הדין קבע, כי הן החברה והן בעל המניות אחראים אישית לתשלום זכויותיה של העובדת. על פי חוק ניתן לבצע הרמת מסך, היינו לייחס חובות החברה לבעלי מניותיה, שעה שהוכח שנעשה שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי להונות אדם, לקפח נושה או כדי לעשות מעשה שפוגע בתכלית החברה, תוך נטילת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתה לפרוע את חובותיה. כאן מדובר בחברה משפחתית והכף נוטה להרמת מסך ההתאגדות הואיל והסיכוי לעירוב וטשטוש הקו המפריד בין טובת החברה לטובת המשפחה גדול יותר. העסקת העובדת על ידי בעל המניות ואביו תחת חברות שונות, בשילוב עם המסקנות כי בוצעו הפרות זכויות רבות כלפי העובדת, כגון: רישום לקוי בתלושי השכר, אי העברת סכום שנוכה משכרה של העובדת לקרן הפנסיה כמו גם אי הפרשה לפנסיה בחלק מהתקופה, מהווים מכלול נסיבות המצדיק הרמת מסך ההתאגדות.