בעל שליטה עשוי להיות מחויב להשיב כספים שקיבל מחלוקת דיווידנד אסורה

חברת אחזקות ציבורית דואלית שמניותיה רשומות למסחר בבורסה בת"א ובבורסת ה-NASDAK חילקה דיבידנד בסך 355 מיליון ש"ח, כאשר 113 מיליון ש"ח מתוכו הם רווחים שנוצרו כתוצאה משינוי המדיניות החשבונאית של החברה ולא מרווחים תפעוליים.
בית המשפט אישר לבעל מניות מיעוט הגשת תביעה נגזרת נגד בעלת השליטה בחברה. כדי לחלק דיבידנד בחברה עליה לעמוד במבחן הרווח (החלוקה תתבצע רק מרווחי החברה) ובמבחן הפירעון (לא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן). חברה רשאית לחלק דיווידנד גם אם היא אינה עומדת במבחן הרווח, כל עוד היא עומדת במבחן יכולת הפירעון, אלא שחלוקה כזו מותנית בקבלת אישור מבית המשפט. מנגד, חברה שעומדת במבחן הרווח אך אינה עומדת במבחן יכולת הפירעון, איננה רשאית לחלק דיווידנד. מקורם של הסכומים הניתנים לחלוקה צריך להיות ב"רווח הנקי" של החברה כפי שהוא מחושב בדוח רווח והפסד של החברה (ואינו נגזר מהסעיף ההוני "עודפים" המופיע בדוחות הכספיים). מכיוון שלחברה לא נגרם נזק כתוצאה מהחלוקה נדחתה תביעה נגזרת נגד הדירקטורים שאישרו אותה, אולם אושרה תביעה נגזרת נגד בעל השליטה בחברה אשר עשוי להיות מחויב להשיב את הסכומים שחולקו בניגוד לחוק אלא אם לא ידע ולא היה עליו לדעת על החלוקה אסורה.