מנכ"ל רשת שיווק מזון וסמנכ"ל הסחר בחברה פנו לספקים כדי שיבטלו הנחות שנתנו לרשת מתחרה או יפסיקו מבצעים שעשו ברשת המתחרה, באופן שהמחירים אצל המתחרה יעלו. המנהלים והחברה הורשעו בעבירות של הפרת האיסור על היות אדם צד להסדר כובל והפרת תנאי שנקבע במסגרת אישור מיזוג של הרשת ובית המשפט העליון אישר את פסק הדין נגד מנכ"ל הרשת ונגד החברה עצמה אך המיר את עונש המאסר בפועל של סמנכ"ל השיווק לעבודות שירות.
בית המשפט קבע, כי למושג "הסדר כובל" יש לתת פרשנות מרחיבה, שתכלול גם רמה נמוכה של תיאום בין הצדדים וללא צורך ביסודות הנדרשים דרך כלל כדי לייצר הסכם מחייב, גם רמה נמוכה ביותר של כבילה וגם סיכוי נמוך ביותר של פגיעה אמיתית בתחרות. הסדר ייחשב כהסדר כובל גם אם הכבילה היא לא של אחד הצדדים להסדר אלא של צד שלישי, אפילו אם אותו צד שלישי לא נמצא באותו שוק בו נמצאים הצדדים להסדר. אמנם לא כל שיחה בין קמעונאי לספק לגבי הסדרי המכירה של הספק למתחרה תיחשב כהסדר כובל, אולם הדרך קצרה בין עצם העלאת הנושא לבין ניסיון להתערב ביחסי המסחר השוטפים שבין הספק לקמעונאי המתחרה, באופן העלול לפגוע בתחרות במשק והעולה כדי יצירת הסדר כובל אסור.
סעיף 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים מגדיר במפורש כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת למחיר שיידרש, שיוצע או שישולם, הרווח שיופק, חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו או לגבי כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם. עם זאת, בית המשפט קבע, כי איסורים אלה לא יחולו במקרה של הסדרים אנכיים.