פרסומת שמהווה ביקורת פארודית על פרסומת של מתחרה אינה הפרת זכויות יוצרים

יצרן מותג קפה השתמש בפרסומות בכפיל של שחקן המזוהה עם מותג מתחרה, כאשר בפרסומת עצמה נראה השחקן יוצא מחנות המעוצבת כחנות של המתחרה ונרשם שהשחקן אינו השחקן המזוהה עם המתחרה.
בית המשפט העליון קבע שהפרסומות אינן מהוות הפרה של זכויות יוצרים. לבעל זכות יוצרים קיימת זכות בלעדית להשתמש בזכויות שלו. עם זאת, כאן שם המתחרה לא מופיע בפרסומת מאחר שהלוגו של המחרה שהוצג בפרסומת טושטש, עיצוב החנות אינו סימן מסחר רשום ואינו סימן מסחרי המוכר היטב בקרב הציבור, שימוש בכפיל של פרזנטור של המתחרה (ביחוד כאשר בפרסומת נרשם שמדובר בכפיל וכך אין הטעיה) לשם אסוציאציה למתחרה אינה הפרת זכויות, לא היה תיאור מטעה על השירות שהמתחרה מספק או חשש שלקוחות יוטעו כי מדובר בפרסומת של המתחרה ומדובר ביצירה שהיא תגובה לפרסומות של המתחרה, אינה העתק שלה אלא ביקורת על דרך של פרודיה ולכן לא מדובר בהפרת זכויות יוצרים.