הסכם שנחתם בשם חברה תוך חריגה מהרשאה עשוי לחייב את החברה אם פעלה על פיו

בין שוכר ומשכירה, שהינה חברה, התנהל משא ומתן לאחר שתקופת ההסכם עמדה להסתיים, ונחתם הסכם שכירות חדש בתנאים טובים משמעותית לשוכר. עם סיום מערכת היחסים טענה החברה המשכירה שהסכם השכירות החדש לא נחתם על ידי מורשה החתימה שלה ואינו מחייב אותה ולכן היא זכאית לתשלום נוסף בהתאם לחוזה השכירות הישן.
בית המשפט דחה את תביעת המשכירה לתשלומים על פי חוזה השכירות הישן. חוזה השכירות החדש לא נחתם על ידי מורשה החתימה בחברה ולכן אין לפעולה תוקף כלפי החברה אלא אם אישרה אותה אך זאת אלא אם הצד שכלפיו נעשתה הפעולה לא ידע ולא היה עליו לדעת על העדר ההרשאה. עם זאת, מאז שנחתם הסכם השכירות המשכירה הוציאה חשבוניות על פיו, ובסכומים החדשים התואמים אותו וביצעה פעולות אחרות שבפועל מהוות אשרור של הסכם השכירות החדש. בכך קיבלה המשכירה בהתנהגותה את הסכם השכירות החדש ואימצה את פעולות מי שחתם בשמה שלא בסמכות.