אחד מתחומי המומחיות המרכזיים של משרדנו הינו סכסוכים בין בעלי מניות בחברה. לרשות בעלי מניות מיעוט (אך החל משנת 2000, לא רק להם) אשר זכויותיהם נפגעו, עומד סעד למקרה של קיפוח. מקורו של הסעד בחוק החברות האנגלי משנת 1948, ולראשונה אומץ בישראל בשנת 1980. כיום הסעד בצורת סעיף 191 (א) לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 הקובע את זכותו של בעל מניות בחברה אשר קופח: "התנהל עניין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה... רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו...".
לרוב נעשה שימוש בסעיף על ידי בעל מניות מיעוט הטוען לפגיעה בזכויותיו על ידי המחזיקים ברוב בחברה. על המבקש סעד לפי הסעיף לעמוד בשלושה תנאים מצטברים אשר נקבעו בפסיקה: א. זכותו כבעל מניות קופחה. ב. הייתה לו ציפייה לגיטימית ו-ג. בעלי המניות האחרים פעלו בחוסר תום לב.
לעניין הציפייה הלגיטימית, בפרשת דוידזון דובר על ציפייה לגיטימית לניהול משותף של חברה שהיא מעיין שותפות. בפסק דין אנג'ל, אשר ניתן לאחרונה במחוזי, המבקש טען כי קיים נוהג בין הצדדים לכהונת דירקטורים בחברה אשר על פיו יש לו ציפייה לגיטימית להתמנות לדירקטור בחברה. כבוד השופט שפירא חזר שם על ההלכה, כי החלטות החברה בהתאם לתקנונה הן המחייבות והן גוברות על כל טענה ל"נוהג" כזה או אחר. הואיל ובפס"ד אנג'ל הנוהג "התנגש" עם האמור בתקנון החברה- התקנון גבר על הנוהג.
לעניין חוסר תום הלב של בעלי המניות האחרים, בפרשת שאשא נתבקש בית המשפט על ידי המערערים, לצוות על מתן הטבה או סעד אחר, כדי להסיר את הקיפוח ועושק המיעוט, אשר יצרה לטענתם חלוקת זכויות ע"י החברה. בית המשפט העליון קבע כי "אין לראות בפעולה שנעשתה בתום לב לטובת החברה כעושק".
כאשר מבקשים סעד לפי הסעיף חשוב לזכור כי כלל יסוד בדיני החברות הוא כי החברה היא אישיות משפטית נפרדת הפועלת מכוח החוק, וניהולה הפנימי נתון בידי מנהליה ובעלי מניותיה. בתי המשפט כבר פסקו, כי "אין בית המשפט מתערב בהחלטות אסיפה כללית של חברה ועל אחת כמה וכמה בהחלטות ההנהלה ושיקול-דעתה"[1] וכי "בית המשפט לא יתערב בהחלטת המנהלים, ולא ימיר את שיקול דעתם בשיקול דעתו... ואף אם הוא משוכנע כי המנהלים טעו, בשקלם את אינטרס החברה"[2].
יצוין, כי לצד הסעד למניעת קיפוח קיים סעד של תביעה נגזרת – תביעה של בעל מניות בשם החברה. חשוב לציין, כי במקרים שהנזק אשר נגרם לחברה קשור לנזק שנגרם לבעלי המניות ניתן לעתים לתבוע לפי סעיף הקיפוח גם כאשר הקיפוח הנטען הוא של כלל בעלי המניות בחברה. עוד, לצד סעיף 191 המתואר מעלה קיים גם סעיף 192 הקובע את חובות בעלי המניות: "בעל מניה ינהג... וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת...", ממנו ניתן להבין כי לעתים יכול ואף הרוב בחברה יכול לתבוע נזקיו מהמיעוט.
חשוב להדגיש, כי כל נושא הסכסוכים בין בעלי המניות בחברה הינו נושא מורכב הדורש חשיבה אסטרטגית וניסיון רב וחשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום בטרם נקיטת כל הליך או פעולה בתחום.
[1] פרשת קליקמן
[2] פרשת רוגובסקי