אחד מתחומי התמחות משרדנו הינו ליווי משפטי בהליכי גביה, בין מצד הזוכה ובין מצד החייב. ביום 16 מאי, 2009, נכנסו לתוקפן הוראות חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשכ"ז – 1967 ("התיקון"). מטרת התיקון היא התייעלות מערכת ההוצאה לפועל והעלאת אחוזי הגביה של החובות הנגבים באמצעותה, תוך איזון בין זכויות הזוכים והחייבים. התיקון מאפשר שימוש בסנקציות 'מוכרות' כמאסר או הוצאת מטלטלין אך כעת על רשמי ההוצאה לפועל להעדיף נקיטת הליכים נגד נכסים על פני פגיעה בחירות, תוך שימוש במקורות מידע שעד כה לא היו נגישים.
כך, למשל, קובע התיקון כי השימוש בצווי מאסר, שהיה תדיר ונפוץ עד כה, יינתן רק כשרשם ההוצאה לפועל שוכנע כי החייב, לאחר שהובא לפניו, הינו בעל יכולת המשתמט מחובותיו ללא הסבר סביר. כן, צו מאסר יוצא רק כשאין הליכים אחרים בהם ניתן לנקוט לצורך גביית החוב, אשר פגיעתם פחותה ויוגבל לחובות מעל 2,000 ₪[1].
התיקון קובע רשימת מטלטלין הפטורים מעיקול, נוספים על אלו שהיו קיימים עובר לתיקון, אשר עיקולם ומכירתם לא הביא תועלת ממשית לזוכים[2]. כך למשל, לא ניתן עוד לעקל מחשב אישי ומדפסת, מכשיר טלפון נייח או נייד, מכונת כביסה וכן מכשיר אחד מהשניים- טלוויזיה או מכשיר רדיו, לבחירת החייב.
בקשה לביצוע פסק דין ניתן כעת להגיש רק לאחר שחלף המועד הקבוע בפסק הדין ובהעדר מועד, בחלוף 30 ימים[3]; עם זאת, המגבלה אינה חלה בפסק דין מזונות.
התיקון קובע, כי ניתן, ללא צורך בויתור החייב על סודיות, לדרוש מידע על כתובתו של החייב מגורמים שונים, לרבות - מרשם האוכלוסין, רשות הרישוי, רשויות מקומיות, המוסד לביטוח לאומי, בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת ועוד[4] ולקבל בצו מידע על הכנסתו של החייב[5] מגורמים כגון המוסד לביטוח לאומי, כונס הנכסים הרשמי, מרשם האוכלוסין, מרשם המקרקעין, רשות הרישוי, תאגיד בנקאי וחברת כרטיסי אשראי, אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי המידע שנמסר לו אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב. כמו כן, קובע התיקון מגבלות מגוונות שרשם ההוצאה לפועל מוסמך להטיל על החייב[6], בהתמלא התנאים המנויים בחוק. בין היתר, הגבלת החייב מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.
כך, במקביל להקניית כלים נוספים לצורך גביית התשלום מחייבים, מוטלת על רשמי ההוצאה לפועל החובה לנקוט באמצעים אלו במידתיות ותוך פגיעה מינימאלית בזכות החייבים לפרטיות. עם זאת, נראה כי התיקון מאפשר 'לתפוס' חייבים אשר משתמטים מתשלום חובם בשיטתיות ותוך זלזול בזכותם של הזוכים להיפרע וזאת, בין היתר, על ידי יצירת פלטפורמה המאפשרת שיתוף במידע המצוי אצל גופים שונים.
דווקא כיום, לאחר התיקון, חשוב בעת ניהול תיק ההוצאה לפועל לוודא כי קיים ייצוג משפטי על ידי עורך דין המתמחה בתחום והמצוייד במערכת מיחשוב המסתנכרנת באופן שוטף מול מחשבי ההוצאה לפועל. מערכת מיחשוב מסוג זו המצויה במשרדנו מאפשרת לזוכה או לחייב להיות מעודכן בהליכים או החלטות באופן מיידי ולהגיב להם בהתאם ובהקדם.
[1] סעיף 70 לחוק.
[2] סעיף 22(א) לחוק.
[3] סעיף 6 לחוק.
[4] סעיף 7ב(א1) לחוק.
[5] סעיף 7ב(א2) לחוק.
[6] סעיף 66א לחוק.