תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח -1958 ("חוק הגנת השכר"), אשר נכנס לתקפו בתחילת שנת 2009, מחייב את המעביד לסטנדרטים חדשים ושונים מאלו שהיו קיימים עד היום וכולל הוראות קוגנטיות המכילות חובות רבות על המעביד ולצידן הטלת סנקציה פלילית ואחריות אזרחית הן על המעביד והן אישית על נושאי משרה בתאגיד.
ביום 3 אוגוסט, 2009, התקבל בכנסת חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט-2009, המתקן את סעיף 25 לחוק הגנת השכר באופן שכעת מעביד אשר לא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע שלאחריו הפך אותו שכר לשכר מולן, והמעביד לא הוכיח שאי תשלום השכר נבע מנסיבה שאינה בשליטתו, דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין.
דהיינו משמעות התיקון היא, כי כאשר מעביד לא משלם לעובד את שכר החודש שחלף עד ליום התשיעי לחודש שלאחריו, דין המעביד סנקציה פלילית, מאסר חצי שנה או קנס הסכום הקרוב ל70 אלף ₪.
חוק העיצום הכספי, מטיל סנקציה נוספת בגין עבירה זו בדמות תשלום עיצום כספי (קנס מנהלי) בגובה של 35,000 ₪ אותו רשאי להטיל הממונה (המפקח) מטעם משרד העבודה והרווחה בכל עת שהוא מגלה עבירה כאמור. לגבי מעסיק יחיד אשר מעסיק עובד, למשל אדם המעסיק עוזרת בית בביתו, הקנס נקבע לסך של 17,500 ₪. עוד קובע החוק תעריף עבור כל יום בו נמשכת עבירת הלנת השכר (1/50 מסכום הקנס). חשוב לציין, כי העיצום הכספי אינו גורע מאחריותו הפלילית של המעביד בגין הפרת ההוראות הנ"ל ומהסנקציות הפליליות הקבועות בחוק.
החוק מאפשר לממונה לשלוח למעביד התראה מנהלית במקום הודעה על העיצום הכספי, מעין אזהרה למעביד לבל ימשיך או ישנה בהלנת השכר. חוק העיצום הכספי מרחיק לכת אף יותר, ומאפשר לממונה לא רק הטלת העיצום על המעביד אלא גם על מזמין השירות. היינו, במקרה בו נעברה עבירה על ידי מעביד שהוא קבלן, ישלח הממונה התראה למזמין לפיה אם לא שולם השכר שלגביו חלה ההפרה ומזמין השירות לא ביטל את החוזה עם הקבלן, ישלח הממונה הודעה למזמין על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.
תיקון 24 לחוק הגנת השכר וחוק העיצום הכספי יוצרים ביחד מצב בו על המעביד ונושאי המשרה בתאגיד המעסיק עובדים לגלות משנה זהירות ואחריות בכל הנוגע לתשלומי השכר, ניכויים, המצאת תלושי השכר וניהול פנקסי שכר. לאור האמור ולאור מורכבות נושאים אלה מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום דיני העבודה בכל הנוגע לחובות המעביד ולהסכמי עבודה.