– הכותב הינו מנכ"ל מניב טכנולוגית מידע מקבוצת מניב הכנסות בע"מ
המחשוב ברשות כלפי פנים וכלפי חוץ
ניהול טכנולוגית המידע המוניציפלית
(1) CIO ,CSA , מאת: עמית בר -און
האם קיים צורך בניהול המחשוב ברשות המקומית? האם לא ניתן למסור למיקור חוץ את הנושא
ולהפחית את כאבי הראש שהוא גורם לנו? האם כדאי וצריך לבצע מכרז מחשוב? איזה נושאים
כוללת טכנולוגית המידע המקומית? מה בכלל יש כאן לנהל? האם המחשוב הוא נושא משמעותי
שאנו כמנהלי הרשות המקומית צרכים לתת עליו את הדעת? להשקיע בו משאבים? על שאלות
אלה ונוספות ננסה לתת כאן מענה.
המנמ"ר – נמר או מנהל?!
כאשר הקימו את הרשויות המקומיות בוודאי לא נתנו את הדעת לנושאים אלה, אך הצרכים
מתקדמים והדרישות גוברות וכיום במרבית הערים והמועצות קיים גורם שמטפל במערכות
המידע הממוחשבות של הרשות והיכן שלא קיים "מפילים" על אחד הפונקציונרים נע"ת (נוסף על
– C.I.O. תפקיד) בנושא. בגדול, צריך שיוגדר בכל ארגון מנמ"ר – מנהל מערכות מידע ראשי או
באחריותו של בעל תפקיד זה לנהל, לפקח ולבקר את מדיניות .Chief Information Officer
וביצוע תשתיות טכנולוגיית המידע המקומיות. בארגון מודרני המנמ"ר מדווח ישירות לפונקציה
הבכירה בארגון, דהיינו לראש העיר או למנכ"ל, וזאת מתוך החשיבות הרבה של נושא זה במיוחד
בארגונים מכווני שרות לקוח כגון רשות מקומית.
תקציב למחשוב? שיסתדרו לבד!
Information Technology – IT בהתאם למחקרי חברות הייעוץ המובילות בעולם בתחום ה
תקציב טכנולוגית המידע בארגון מוטה שרות כמו רשות מקומית, צריך להיות בהיקף של בין 3%
ל 5% מהיקפו של התקציב השנתי הכולל של הארגון כך שרשות מקומית בגודל בינוני, המגלגלת
תקציב של כ - 100 מ' ₪ בכדי שתפעיל מערכות מתקדמות לשרות לקוחותיה (התושבים) מנהליה
ועובדיה, צריכה להשקיע כ 4 מש"ח היקף תקציבי שנתי כולל. תקציב זה כולל סעיפים רבים:
תוכנה, חומרה, תקשורת, כ"א לתמיכה ותחזוקת המערכות, חידוש ציוד, גיבויים, בקרה על
ספקים ועוד.
כמה חברות אנחנו צריכים כדי למחשב מחלקה אחת?
מרבית הרשויות המקומיות בישראל מתקשרות עם חברת מחשוב אחת או יותר לצורך קבלת
שרותי מערכות תוכנה במערכות הליבה המרכזיות כגון גביה, פיננסיות, שכר ומשאבי אנוש,
.(. הנדסה וכד' (פרוט החברות הפועלות בשוק בכתבה הקודמת בלגיון מוניציפאלי מספר 1
מערכות אחרות כגון מחשוב משרדי/ארגוני מופעלות בדרך כלל על גבי תשתיות מקומיות
בתחזוקה של צוות מקומי. הרשויות הגדולות במדינה כדוגמת תל אביב יפו וירושלים מחזיקות
יחידת מחשוב גדולה הפועלת במישורים רבים.
– הכותב הינו מנכ"ל מניב טכנולוגית מידע מקבוצת מניב הכנסות בע"מ
האם יש אצלנו ברשות המקומית בלאגן?
כיום גובר הצורך לעשות "סדר" בנושא המחשוב ומערכות המידע. צורך זה נובע ממספר כיוונים:
רגולציה והחיוב לעריכת מכרזים, התחושה המתמדת שאפשר וצריך לחסוך בהוצאות המחשוב,
הצרכים הגדלים והולכים של התושבים לקבל שרות מכל מקום, בכל זמן, מכל אביזר קצה
ועוד), ההכרח לממשק בין המערכות, לסנכרן Iphone ,PDA , (מחשב, טלפון סלולרי, מחשב כף יד
אותן ולהגיע להתאמה אבסולוטית בין נתוני המערכות השונות.
ניתן לסווג את מערכות המידע הממוחשבות ברשות המקומית בהתאם למפורט בתרשים.
למערכות האחרות On Line כל מערכת עומדת בפני עצמה אך חייבת בממשקי העברת נתונים ב
Core ) ומהן. יתרה מכך כל מערכת מורכבת ממספר מערכות משנה לדוגמא מערכת הליבה
גביה כוללת בדרך כלל את מערכות המשנה: ( System
- הנהלת חשבונות
- ניהול תקציב
- ניהול ערבויות, ביטוחים
- תזרים מזומנים
- ניהול מילוות
- התאמת בנקים
- רכש ושיריון תקציבי
- לוגיסטיקה – קטלוג מחסנים מלאי
- ניהול פרויקטים ותקציבים בלתי רגילים (תב"רים)
10 . ניהול מכרזים וחוזים
11 . ניהול הכנסות
האם אנחנו רוצים לעשות סדר בבלאגן?
תכנון – Enterprise Resources Planning - ERP יותר ויותר ארגונים עוברים בעידן המודרני ליישום
משאבי הארגון. משימתם העיקרית של ראש רשות מקומית, מנהלי הרשות ועובדיה הינה לנהל
את משאבי הרשות: אוכלוסיה, תשתיות פיזיות, כספים ותקציבים, משאבי האנוש (כח האדם),
מאפשרות לנהל משאבים אלה ביעילות המרבית במידה ERP קרקעות, חינוך וכדומה. תוכנות ה
ומשתמשים בהן נכון. נתון נכנס פעם אחת למערכת ועובר לאן שצריך באופן אוטומטי, התאמות
כספיות בין גביה להנהלת חשבונות לדוגמא, צריכות להתבצע באופן אוטומטי בלחיצת כפתור
לאחר שהוגדרו פעם אחת נכון וכד. ישום תפיסה זאת שמרבית חברות המחשוב מתהדרות
בקיומה אצלם עושה סדר בבלגן המחשוב הארגוני. עשיית סדר זאת מחויבת המציאות אך עליה
משלמים. משלמים בכך שעובדים בדרך כלל עם תוכנות מבית מערכות אחד כאשר לעולם ניתן
למצוא מערכות ייעודיות טובות ומתקדמות יותר בכל תחום בנפרד. משלמים בכך שחלק
מהפקידים מאבדים את מרכזי המידע והכח הפרטיים שצברו מזה עשרות שנים. מאבדים בכך
שצריך להתאים את תהליכי העבודה הפנימיים לתוכנה ולא התוכנה מתאימה עצמה לתהליכים
הארגוניים המקומיים ועוד. לעומת זאת העבודה מול בית מערכות אחד מפחיתה רעשים במערכת
ובדרך כלל, לאחר מכרז, מפחיתה בעשרות אחוזים את עלויות מערכות המחשוב המרכזיות.
– הכותב הינו מנכ"ל מניב טכנולוגית מידע מקבוצת מניב הכנסות בע"מ
כמה יעלה לנו לעשות סדר בבלאגן?
Total Cost - T.C.O כאשר בוחנים את עלויות המחשוב האמיתיות מתייחסים בדרך כלל למושג
או בעברית - עלות בַעלות כוללת – כבר למדנו מהנסיון, שתמיד ניתן לקבל מחיר of Ownership
זול יותר מבית תוכנה אחר או ממתחרה של החברה איתה אנו עובדים. בדיקה מעמיקה של עלות
הבעלות הכוללת הכרוכה במעבר ספק לעיתים מעלה סמני שאלה רבים ולדוגמא: הספק כלל את
התשלום החודשי בגין התוכנה אך כתב באותיות הקטנות שעלויות הרישיונות והשרתים הינן על
חשבון הארגון. יש תמיד להתייחס גם לעלויות הסבת הנתונים ולישימות הסבת הנתונים
DRP והמסמכים למערכת החדשה, בכמה אתרים מערכת זאת תפעל, האם נלקחו בחשבון עלויות
תוכנית התאוששות מאסון. במקרים לא מעטים קורה שבניין של – Disaster Recovery Planning -
רשות מקומית עולה באש, חוטף פגז או פצצה – מה קורה עם המידע היקר כל כך של הרשות
המקומית? האם הוא מגובה אוטומטית באתר נוסף ממנו ניתן להתחיל לקבל שירותים בטווח
סביר? שיקולים אלה ואחרים צרכים לשקול מנהלי הרשות המקומית בבואם לקבל החלטות.
להלן תרשים תקשורת של עירייה לדוגמא:
ומה לגבי אבטחת המידע? האם החוק מטיל עלינו חובות ואחריות?
הסיכונים רבים הן מבחוץ והן מבפנים. למרות .IT אבטחת המידע הינה מרכיב מרכזי במכלול ה
שבמרבית המקרים פריצות אבטחת מידע הינן ליקויים פיזיים כגון, דליפת מסמכים עדיין יש
להיערך בצורה המיטבית לנושא. מקובל לחלק נושא זה ל:
- חסיון המידע - מידע יהיה נגיש לגורם שהורשה לו בלבד.
- זמינות המידע (והמערכת) - מערכת המידע והמידע האגור בה יהיו זמינים בהתאם
- SLA לרמת הזמינות שהוגדרה על ידי לקוחות המערכת. קיימת חשיבות בהגדרת
הסכם רמת שרות מול הספק. – Service Level Agreement
- שלמות ואמינות המידע - הגנה על כך שהמידע במערכת יכיל את כל שהוגדר
מלכתחילה וכי הנתונים עצמם לא יעברו שינוי על ידי גורם שאינו מורשה.
הרגולטור הטיל על כל ארגון חובות לאבטח את המידע ובמיוחד מידע הקשור בצנעת הפרט. חוק
הגנת הפרטיות, התשמ"א, 1981 והתקנות שהותקנו לאור חוק זה מחייבות לרשום כל מאגר
מידע אצל רשם במשרד המשפטים ולהגן על המידע כמפורט בחוק ובתקנות. קיים אף תקן
אשר קובעים אמות מידה לעמידה ISO‐17799 ישראלי לאבטחת מידע ת"י 27001 ותקן בינלאומי
באבטחת מידע ומומלץ לפעול בהתאם לתקנים אלה ואף לדרוש מהספקים לפעול כך, שלא לדבר
המגדיר איכות תיכון, פיתוח תחזוקה ושרות. ISO 9000 על תקן
ומה לגבי טכנולוגיה מתקדמת? האם אנחנו שם?!
עד כאן הבסיס (הלחם) מה לגבי החמאה? ואיך ניתן למרוח את הריבה? והחלבה? והשוקולד?
אז אכן גם בתחום טכנולוגית המידע אנו עדים לתוספים המקלים לנו על החיים ומוסיפים טעם,
צבע, עניין, התייעלות והתקדמות בעבודה משובצת מחשוב. הסטנדרטים העדכניים למערכות
מידע ארגוניות מחייבים לממש תהליכים עסקיים תוך זמן קצר, לעמוד ברגולציות שונות, לאפשר
וכד') ועוד. המגמות החדשות אף email , קישוריות בערוצים חדשים (אינטרנט, טלפון סלולרי
– הכותב הינו מנכ"ל מניב טכנולוגית מידע מקבוצת מניב הכנסות בע"מ
- SAAS – חוות אירוח - Cloud Computing : מצביעות על מעבר לארכיטקטורת מחשוב חדשה
המודגמת בתרשים הבא: Software as a Service
ומה אומרות חברות הייעוץ הבינלאומיות המובילות בשוק?
ארכיטקטורת המחשוב החדשה ,STKI בהתבסס על מאמר בנושא של חברת הייעוץ הבינלאומי
מושתתת בדרך כלל על שכבות מידע הכוללות:
WEB א. יכולת עבודה באינטרנט ללקוחות, ספקים ושותפים בממשק משתמש מבוסס
ב. מערכת לניהול ואירכוב מסמכים
ג. מנגנון חיפוש מובנה
ד. פורטל ארגוני מרכזי לכל המערכות הארגוניות
לדוגמא ניתן .Business intelligence - BI ‐ ה. אפשרות ליצירת דוחות אוטומטים - מערכת
לקבוע כי אחת לשבוע ינפיק מחולל הדוחות, קובץ אקסאל הכולל דיווח ניצול ושריון
תקציבי עדכני וישלח אותו באופן אוטומטי במייל לראש הרשות ולגזבר.
:WEB ו. ממשק משתמש מבוסס טכנולוגיית
שרת לקוח – המכונה לרוב – Client Server ממשקי המחשב המסורתיים – בעיקר
מממשק חלונאי (כלומר התקנת תוכנה על גבי מחשב המשתמש) סבלו מבעיות רבות
ועיקרן קושי לעדכן ולשלוט על התוכנה שמותקנת על גבי מחשבי המשתמשים ועלות
בעלות כוללת יקרה. לצורך כך רכש הארגון תוכנות הפצה יקרות (אם מדובר על עבודה
עבודה על ) WEB מתוך הארגון) או אף הקים חוות שרתים מחוץ לארגון. טכנולוגיית
אפליקציה מתוך דפדפן) פתרה את רוב הבעיות הללו מכיוון שטכנולוגיה זו מאפשרת
ממשק עבודה סטנדרטי – הדפדפן. המגמה של המערכות העדכניות ביותר בתחום הינה
כלומר אינטרנטי) ) WEB והוא ממשק מבוסס Rich Client להשתמש בממשק הקרוי
שאינו מחייב התקנה בתחנת הקצה, הכולל