קרקעות רבות בישראל הינן בבעלות משותפת של מספר אנשים או חברות. חוק המקרקעין הישראלי קובע, כי כאשר מקרקעין בבעלות של כמה בעלים במשותף, בעלותו של כל אחד מהם מתפשטת באופן יחסי לחלקו במקרקעין בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם. לעובדה זו עשויה להיות משמעות הרת גורל כשמי מהבעלים רוצה לממש זכויותיו בקרקע.
מלבד רכישת מקרקעין במשותף מרצון קיימות נסיבות שונות היוצרות שותפות במקרקעין "יש מאין" אשר אינן תלויות הסכמה של בעלי המקרקעין וביניהן: ירושה, שיתוף בין בני זוג או איחוד וחלוקה מחדש של מספר יחידות מקרקעין סמוכות. יש להבחין בין שותפות במקרקעין לבין שותפות כתוצאה מרישום מבנה כבית משותף, אשר בו הבעלות המשותפת חלה רק על הרכוש המשותף בבניין (חדר מדרגות, לובי וכיוצ"ב) אך כל יחידת דיור היא בבעלות עצמאית.
לרוב, ועל מנת להסדיר סוגיות אלו מראש, שותפים במקרקעין בוחרים להתקשר בהסכם שיתוף שמטרתו להסדיר את אופן ניהול המקרקעין, להגדיר את חובות וזכויות כל אחד מהשותפים ולעתים אף לייחד לכל שותף חלק ספציפי במקרקעין. אם לא נקבע אחרת בין השותפים או בהחלטה של רוב בעלי הזכויות במקרקעין קובע החוק כי כל שותף רשאי להשתמש במקרקעין שימוש סביר (בתנאי שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר) ולעשות, גם ללא הסכמת יתר השותפים, כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה להחזקתם התקינה של המקרקעין ולניהולם וגם לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת הבעלות וההחזקה בהם.
על פי חוק, כל שותף במקרקעין רשאי לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת ובהיעדר הסכם בין השותפים בדבר פירוק השותפות יהיה פירוק השיתוף על פי צו בית משפט. ככל והדבר אפשרי והמקרקעין ניתנים לחלוקה פיזית, פירוק השיתוף יעשה באופן של חלוקה בעין (כל אחד מהשותפים מקבל חלק נפרד ועצמאי במקרקעין) ובית המשפט רשאי אף להורות על תשלומי איזון משותף לשותף במקרה הצורך (למשל כאשר החלקות שחולקו לא בעלות שווי זהה). כאשר המקרקעין המשותפים אינם ניתנים לחלוקה בעין או אם יהיה בכך בכדי לגרום הפסד ניכר לשותפים או אף לחלק מהם יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת התמורה בין השותפים בהתאם לחלקם במקרקעין.
כאשר המקרקעין המשותפים הינם בית הראוי להירשם כבית משותף, בית המשפט רשאי להורות על פירוק השיתוף בדרך של רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות לשותפים בהתאם לחלקם במקרקעין וגם כאן בית המשפט רשאי להורות על תשלומי איזון משותף לשותף במקרה הצורך. פירוק שיתוף בדרך של רישום בית משותף הינו מקרה ספציפי של חלוקה בעין, ולפיכך הדרך של פירוק באמצעות רישום בית משותף עדיפה על פירוק בדרך של מכירה.
מכיוון שפירוק שיתוף או כניסה להסכם שיתוף הם הליכים מורכבים שלרוב תהיה להם השפעה לשנים רבות, חשוב להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום המקרקעין, בדגש על הסכמי שיתוף במקרקעין, אשר יוכל לסייע בניסוח הסכם אשר בבוא העת יוכל להגן על השותפים מקום בו יבחר אחד מהם לפרק השותפות, כך שיתר הצדדים לא יפגעו כתוצאה מפירוק זה. זאת ועוד, בעת רכישת מקרקעין המוחזקים בשיתוף (למשל, כשמדובר בדירה שטרם נרשמה בטאבו) חשוב מאוד שעורך דין המתמחה גם בהסכמי שיתוף יבחן את מצב הדירה והזכויות בה על פי הסכם השיתוף או בהעדרו.