צבירת מוניטין בעסק לעיתים אורכת זמן רב ובוודאי כרוכה בהשקעת משאבים רבים ועמל רב. לעיתים קמים מתחרים עסקיים או חקיינים שונים אשר מבקשים 'לקצר תהליכים' ולייחס לעצמם כינויים או סימנים השייכים לבעלי עסקים אחרים וזאת על מנת למשוך לקוחות לעסקם בצורה לא הוגנת ובמטרה ליהנות מרווח קל. איזו הגנה עומדת לרשות העוסקים הנפגעים?
חוק עוולות מסחריות אוסר על עוסקים להציג נכס או שירות שייחשבו בטעות נכס או שירות שיש להם קשר לעוסק אחר ומגדיר זאת כעוולת "גניבת עין". התכלית העומדת בבסיס עוולת גניבת עין היא להגן על מוניטין של עוסק ביחס לעסקו ולמנוע ניצול לא הוגן מצד עוסקים מתחרים.
הוכחת קיומה של עוולת גניבת עין עשויה להעניק לנפגע סעדים חשובים כגון צו מניעה (זמני, עד סיום ההליך, או קבוע) להפסקת המעשים הפוגעניים, סעד כספי ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ש"ח ואף דרישה לפיצויים בגין נזק שנגרם בפועל, ככל שנזק שכזה יוכח. אולם, הוכחת קיומה של העוולה אינה דבר פשוט וכרוכה בקיומם של מספר תנאים הכרחיים.
ראשית, על העוסק הנפגע להוכיח כי אכן קיים לו מוניטין מוכח ביחס לשירות או המוצר. צריך להראות כי הציבור מזהה את הטובין או את השירותים שבהם מדובר עם עסקו של התובע-הנפגע לעומת יתר העוסקים בענף. כך למשל, לא די בכך שהעוסק-הנפגע עשה שימוש במוצר קודם לכן או במשך זמן רב, אלא יש להוכיח כי השם, הסימן או התאור רכשו לו הוקרה והכרה בקהל הצרכנים ואלה מזהים את הסימנים או השמות עם העוסק-הנפגע או ככאלה הקשורים אליו.
בנוסף להוכחת מוניטין, יש גם להוכיח כי השירות או הטובין, אשר מוצעים לציבור על ידי העוסק הפוגע, מקימים חשש סביר להטעיית הציבור באופן כזה שקהל הצרכנים עשוי להתבלבל שמדובר בטובין או שירות השייכים לעוסק-הנפגע, או כאלה הקשורים אליו. בתוך כך, בית המשפט יסתייע במספר מבחנים כגון: מבחן המראה והצליל – האם יש דימיון במראה או בצליל שיכול לגרום לבלבול; מבחן סוג הטובין וחוג הלקוחות – ככל שקיים מכנה משותף בין סוג המוצר או השירות וככל שמדובר בטריטוריה עסקית זהה גובר החשש לקיומה של הטעייה; מבחן שאר נסיבות העניין והשכל הישר – בית המשפט יתרשם האם מבחינה מעשית אכן יכולה להיווצר הטעייה תחת נסיבות המקרה.
יש לציין, כי היקף ההגנה שתינתן לסימן או תיאור עלולה להשתנות בהתאם לסוגו. כך למשל, שם גנרי לא יזכה כלל להגנה (כגון: "עריכת דין", "מנועי דיזל", "עבודות עץ" וכיוצ"ב) ושם תיאורי, אשר נועד לצורך תיאור השירות או המוצר או שהשימוש בו מקובל בקרב הרבים, יזכה להגנה מועטה ביותר (כגון: "אוכל איטלקי", "24/7" וכיוצ"ב). אולם, שמות מרמזים – יזכו להגנה מוגברת (לדוג': Waze לחברה המספקת שירותי ניווט דרכים, פלאפון בתחום הסלולאר וכיוצ"ב) ושמות דמיוניים יזכו להגנה הרחבה ביותר (למשל, טוטו, Apple, Orange וכיוצ"ב).
במקרה בו קיים חשש לפגיעה במוניטין (בין מצד הפוגע ובין מצד הנפגע) מוצע להיוועץ בהקדם עם עורך דין המתמחה בנושא ולפעול להקטנת הנזק הנגרם, לרבות, לעתים, באמצעות הגשת בקשה למתן צו מניעה זמני. חשוב לזכור שחלוף הזמן עשוי להשפיע על תוצאות ההליך.