מעסיקים רבים נוהגים להחתים את עובדיהם על הסכמי העסקה, בהם תניות מחמירות בכל הנוגע לשמירה על סודיות מידע שהתקבל אצל העובד במהלך עבודתו אצל המעסיק והטלת איסור על העובד לעשות במידע זה שימוש גם עם תום תקופת ההעסקה. אולם, עובדים רבים מבקשים לעשות שימוש בכישורים, ידע וניסיון שרכשו בקשר עם עבודתם הקודמת בתפקידם החדש ולעיתים תוך תחרות במעסיקיהם הקודמים. היכן עובר הגבול בין תחרות הוגנת לבין גזל סוד מסחרי של המעסיק הקודם והפרת אמונו?
בתי הדין לענייני עבודה פסקו לא אחת, כי עובד רשאי לעשות שימוש בכישורים ובידע האישי שרכש בקשר עם עבודתו כדי להפיק מכך תועלת אישית ואף להתחרות במעבידו לאחר תקופת העסקתו. אולם, כל זאת ובלבד שלא יעשה שימוש במידע חסוי של המעביד העולה כדי הפרת חובת אמון או הפרת החובה לנהוג בתום-לב.
'סוד מסחרי' מוגדר בחוק עוולות מסחריות הישראלי כמידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחרהו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמירת סודיותו. חוק עוולות מסחריות קובע פיצויים ללא הוכחת נזק במקרה של נטילה שלא כדין של סוד מסחרי, העשויים להגיע עד לכ100,000 ₪. החוק מאפשר גם קבלת צווי מניעה וסעדים נוספים. עם זאת, בתי המשפט לא נוהגים להזדרז ולפסוק פיצויים גבוהים או לתת סעדים אחרים ללא הוכחת נזק.
מעביד יכול להגיש תביעה נגד עובד שנטל ממנו סוד מסחרי, כמו, למשל, מחירונים, רשימות לקוחות, שיטות עבודה אליהן נחשף העובד ו"סודות" דומים. בתי הדין קבעו, כי לא די בתיאור כללי אודות קיומו של 'סוד' אלא שיש להוכיח כי מדובר במידע שאינו נגיש לציבור, כמו גם מידע שיצירתו כרוכה בהשקעת מאמץ, זמן וממון (למשל רשימת לקוחות ובה פרטים מסחריים ביחס לכל לקוח כגון: אחוזי הנחה, תנאי תשלום ייחודיים, הסדרים מסחריים ייחודיים וכיוצ"ב). בתי הדין קבעו עוד, שעל המעסיק להראות שנקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי. באופן כללי נציין, כי ביום 8 יוני, 2016, הפרלמנט האירופי פרסם הוראה חדשה בנוגע להגנה על סודות מסחריים ובה קיים הסדר דומה לזה הקיים בישראל.
עם זאת, במקרה שנדון בבית הדין הארצי לעבודה נקבע שהעובדה שרשימת אנשי הקשר לא נשמרה בתוך "כספת" והעובד יכול היה להגיע אליה על ידי כניסה למחשב העסק אינה מלמדת שאין לרשימה ערך מסחרי ראוי להגנה.
חשוב לציין, שהחתמת עובד על הסכמי עבודה קיצוניים שימנעו מהעובד שימוש בכל מידע או ידע שצבר תוך כדי עבודתו או קביעת פיצויים מוסכמים גבוהים במקרה של הפרת התחייבויות בהסכם העבודה לאו דווקא ייאכפו על ידי בתי הדין. כך, חשוב אמנם להגדיר במסגרת הסכם העבודה, ככל הניתן, את נושא השמירה על סודות מסחריים אך חשוב לא פחות לנסח את ההסכם באמצעות עורך דין הבקיא בתחום. במקרה שקיים חשש שעובד הפר את חובת האמון ונטל סודות מסחריים חשוב להיוועץ בהקדם עם עורך דין הבקיא בתחום כדי לבחון את אופן ההתנהלות הנכון לשם צמצום הנזקים.