חידה: בשטר מטען ימי רשום שכל התביעות יתבררו רק בלונדון, הממלכה המאוחדת, אבל הסחורה היא מטען עץ נורווגי שהוטען על האנייה בפינלנד, האנייה בבעלות חברה מסינגפור שהחכירה אותה לחברה מברמודה שהחכירה אותה בחכירה משנה לחברה דנית שהוציאה את שטר המטען לרוכש ישראלי באמצעות סוכן אנייה פורטוגזי וכשעגנה האנייה בישראל התברר שבשל התרשלות של הצוות הספרדי (אבל הקפטן היה רוסי והטבח שוודי, כמובן) באי אוורור כנדרש של מחסני האנייה בעת שעגנה במשך חודשיים בשל תקלת מנועים בנמל בגרמניה פשט ריקבון ועובש במטען העץ והרוכש הישראלי הגיש תביעה נגד האנייה בבית המשפט הימי בישראל. עכשיו, מי זוכר מה היה רשום על שטר המטען?
אז אמנם נסחפתי מעט בכמות המדינות המעורבות אבל סיפור דומה עמד במרכזו של פסק דין שנדון בינואר, 2018, בבית המשפט העליון הישראלי כערכאת ערעור על בית המשפט הימי בחיפה, אשר לפי חוק בית המשפט לימאות משנת 1952 קיבל את סמכויות בית המשפט לאדמירליות בהתאם לחקיקה האדמירלית הבריטית משנת 1890, 1861 ו1840. אופיו המיוחד של המשפט הימי נובע מהצורך להסדיר בדיוק את המצב של מדינות רבות המעורבות לעתים בהתנהלותה של אנייה והאינטרס הציבורי הרחב לאפשר תנועת אניות בין הנמלים.
שטר המטען, אף הוא יצירה משפטית, מיוחד באשר במקום חוזה רגיל הוא משמש גם קבלה מאת המוביל לשולח, המעידה על מסירת המטען לרשות המוביל בכמות, במספר או במשקל המצוינים בו; גם ראיה לחוזה ההובלה בין המוביל לשולח המטען וגם תעודת קניין המעידה על הזכות במטען. כללי האג (המכונים The Hague–Visby Rules) הינם אמנה בינלאומית שהתקבלה דווקא בבריסל מ1924 ונועדה להשיג אחידות בקשר לחובות וזכויות מובילים ימיים ומקבלי השירותים מהם, לרבות בנוגע לשטרי המטען. אלה אומצו בישראל במסגרת פקודת הובלת טובין בים משנת 1926. בית המשפט העליון קבע, כי כאשר קיים שטר מטען ובו תניית שיפוט ייחודית, אין תנייה זו שוללת את סמכותו של בית המשפט בישראל, אולם בדרך כלל בית המשפט יכבד אותה ויעכב את ההליכים בישראל. במקרה זה עד לקבלת פסק הדין בבית המשפט הימי בישראל חלפה תקופת ההתיישנות באנגליה ולכן הציע בית המשפט מבעלת האנייה שתתחייב שלא להעלות טענת הגנה של התיישנות ככל שהתביעה תוגש באנגליה ומשסירבה, קבע שהתביעה תידון בישראל למרות תניית השיפוט הבלעדית.
בית המשפט העליון אמנם לא כיבד את תניית השיפוט בשטר המטען, אך כנגד דעת מיעוט של אחד השופטים שציין כי על צד לחוזה מסחר בינלאומי לצפות את האפשרות כי החוזה מחיל עליו תקופת התיישנות שונה מזו החלה בפורום המקומי, ועליו לבחון את השלכותיה הפוטנציאליות של תניית שיפוט על זכויותיו וחובותיו. קביעה זו מגבירה את החשיבות בייעוץ משפטי ראוי הן בעת הכניסה להסכם סחר בינלאומי (אפילו כשנראה שמדובר בשטר מטען "פשוט") ובוודאי כאשר מתעורר סכסוך.
עא 8205/16 Contrastock Oy נ' האוניה, Thor Horizon בעלת האוניה, בית המשפט העליון, 25.01.2018, כב' השופטים כבוד השופט ניל הנדל, יצחק עמית ודוד מינץ, בערעור על החלטת בית המשפט לימאות בחיפה (ת"ח 36926-08-15 מיום 27.08.2016, כב' השופט רון סוקול)