חבר שיתף בפייסבוק תמונה או פוסט עם ביקורת על מועמד בבחירות. בהתלהבות יתרה ועם יד קלה על המקלדת עשית לייק או אפילו שיתפת את הפוסט. האם פעולה זו יוצרת לך אחריות כלפי מי שעלול להיפגע מהפוסט?
מדי יום אנחנו נחשפים לפוסטים המוצגים בפיד הפייסבוק שלנו. עם חלקם אנו מסכימים, לחלקם אנו מתנגדים. לעיתים חלקנו מגיבים לפוסטים הללו, עושים להם "לייק" ובמקרים אחרים גם משתפים אותם. בכל אחד מאותם מקרים אין ספק שלא ייצרנו פוסט חדש, לא כתבנו אותו וגם לא שכתבנו אותו, אלא גרמנו לאחרים לשים לב לפוסט שכאמור מישהו אחר כתב. האם כאשר מדובר בפוסט משמיץ, שאינו נכון או אינו מדוייק, אנו חושפים את עצמנו לתביעה בגין לשון הרע או פגיעה בפרטיות? האם כשאני מוחה בפומבי על פוסט אשר מפר את החוק (וכך משתף אותו) בעצם אני משתף אותו ומפר בעצמי את החוק?
חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ובהתקיים העבירה הפלילית יוטל עונש של עד שנת מאסר. חוק הגנת הפרטיות קובע כללים דומים. חוקים אלה עורכים איזון בין חופש הביטוי לבין החופש מביטוי - הזכות לכבוד והזכות לשם טוב. כמו כן מסמיך כל אחד מהחוקים את בתי המשפט לפסוק פיצוי כספי של עשרות אלפי שקלים ללא הוכחת נזק. זאת ועוד, כאשר למפרסם הייתה כוונה אמיתית לפגוע, רשאי בית המשפט לפסוק לתובע כפל הפיצוי האמור.
באפריל 2018 קבע בית המשפט העליון ששימוש בפייסבוק (כמו גם רשתות חברתיות אחרות) אכן מעורר שאלות משפטיות מורכבות, לרבות בהקשר של איסור לשון הרע. כך, למשל, האם ייחשב כהוצאת לשון הרע פרסום משמיץ נגד קבוצת פייסבוק, תגובה לפוסט, הודעה פרטית או פרסום על גבי דף של מישהו אחר?
בינואר 2019 ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה נגד אדם שעשה "לייק" ושיתוף לפוסט שהציג עיתון מקומי באופן מבזה. ויודגש – אותו אדם לא כתב את הפוסט, אלא רק שיתף פוסט של אדם אחר - פעולה שרבים מאיתנו מבצעים מספר פעמים ביום, מבלי לחשוב על השלכותיה. למרות זאת, ובניגוד להלכות קודמות בנושא, נקבע כי ניתן לראות בפעולות אלה משום פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע. להבדיל מפעולת ה"לייק" שאינה מפרסמת מחדש את הדברים הפוגעניים אלא רק מביעה עמדה לגביו, פעולת השיתוף בפועל ובאופן אקטיבי מפרסמת מחדש את הדברים המבזים שפורסמו כבר על ידי אחר כמעין חיזוק לדבריו הפוגעניים תוך הגדלת מעגל הנחשפים לפרסום. לכן, גובה הפיצוי יתחשב גם באופן השיתוף: האם נכתבו דברים נוספים על ידי משתף הפוסט? (כמו למשל דברי תמיכה או הסתייגות), האם הוסר הפוסט ותוך כמה זמן? וכדומה. באותו מקרה, על אף שנקבע כי השיתוף היווה פרסום במטרה לפגוע, הסכמה דיונית בין הצדדים העמידה את הפיצוי בסכום נמוך משמעותית.
על אף שפסיקה זו הינה תקדימית, ועל אף שאין מדובר בפסיקה של בית המשפט העליון ועל כן יכול ותשתנה, הדבר מלמד על המגמה להרתיע משתמשים ממצב של "יד קלה על המקלדת" ברשתות החברתיות והצבת גבולות במרחב הרשת הפתוח וזאת כדי לאזן בין הזכות לחופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. גם בשל חוסר וודאות משפטית הקיימת כיום, בכל ספק חשוב להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום כדי להקטין את החשיפה האפשרית כתוצאה מכך.