אומרים שלכל סיפור יש שלושה צדדים: הצד שלך, הצד שלי, והאמת. לעתים גם לעסקאות יש שלושה צדדים/סיפורים שונים, הסיפור שנכתב בהסכם, הסיפור שהצדדים התכוונו אליו באמת, והסיפור שבית המשפט מאוחר יותר קובע שהוא הסיפור האמיתי. כמו ברומן ספרותי טוב (וביחוד כאשר ההסכם לא נכתב בצורה הנכונה וגרם לכך שדווקא כוונת הצדדים האמיתית תפורש באופן שונה על ידי בית משפט בעתיד), כל קשר בין הסיפורים עשוי להיות מקרי בהחלט וכך, כמו ברומן ספרותי טוב, סוף הסיפור עשוי להגיע בהפתעה מוחלטת לצדדים...
לעתים מכונה הדבר "מבחן הברווז". אם זה הולך כמו ברווז, נשמע כמו ברווז, זה ברווז. אם הסכם נראה כמו עסקת מכר של דירה, למשל, אבל למוכר יש אפשרות לרכוש את הדירה במחיר גבוה יותר תוך זמן מסוים, בפועל עשוי בית המשפט מאוחר יותר להחליט שכוונת הצדדים כנראה הייתה לייצר עסקת משכון. אדם נדרש להלוואה. המלווה סירב להסתפק ברישום משכנתא על הנכס שאמור לשמש כבטוחה ודרש העברת הנכס על שמו, אבל אם הלווה יחזיר את הקרן עם ריבית, יוכל לקבל את הנכס חזרה. אם הצדדים, אבל, לא רשמו את המשכון כפי שנדרש על מנת לתת לו תוקף מחייב, יכול להיות שהמלווה/רוכש יישאר ללא בטוחה, ביחוד אם הלווה/מוכר נכנס להליכי פשיטת רגל.
כך, למשל, במקרה שהוכרע בבית המשפט העליון בנובמבר, 2018, דובר ברכישה של נכס בגרמניה שמומנה על ידי מכירת הנכס לאחר והשכרתו חזרה (sell-leaseback) כאשר עם תשלום מלוא השכירות לתקופה שהוסכמה, יחזור הנכס לשוכר. העסקה גם נבנתה בפורמט מורכב שעירב מניות של חברות, אולי כדי להקשות על הבנת המטרה האמיתית של ההסכם, אולי למטרות מס, ואולי למטרה אחרת. עצם היות העסקה עסקת "מכר חוזר" (repo transaction), עסקה כלכלית לגיטימית הנעשית לעתים, אך יחד עם עסקת המכר חיה גם עסקת שכירות חוזרת, עסקה כלכלית לגיטימית אחרת לכשעצמה, עורר חשד שמדובר במסווה לעסקה אחרת ונקבע שבעצם מדובר בעסקת הלוואה כשהנכס שימש כבטוחה. האם לכך אכן התכוונו הצדדים? אולי.
בכל מקרה, חוק המשכון הישראלי מאפשר לרשום משכון גם כאשר העסקה אינה עסקת משכון, תוך רישום הערה שאין בכך כדי להעיד על האופי האמיתי של העסקה. לעתים עדיף לבצע זאת, ולו רק למקרה שבית המשפט בעתיד יפרש את כוונת הצדדים באופן שונה ממה שהם התכוונו.
מכיוון שלעתים עסקאות הופכות להיות מורכבות בשל שיקולים כלכליים אמיתיים (למשל מצוקה כספית נקודתית אך אמונה שבעתיד ניתן יהיה לרכוש נכס חזרה – עסקת מכר חוזר אמיתית, תכנוני מס לגיטימיים או שיקולים אחרים), חשוב שההסכמים בין הצדדים ינוסחו בידי עורכי דין המנוסים בתחום כדי להקטין את החשיפה העתידים לפרשנות שאינה דווקא תואמת את כוונת הצדדים.