"י לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף. יא וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים" קובע ספר דברים יט. אך מה קורה כאשר המת הינו חברה? אדם משמש כדירקטור בחברה, מסיים את תפקידו וממשיך לעיסוקיו האחרים. 15 שנה לאחר מכן, החברה נכנסת לפירוק ומפרק החברה מגיש נגדו תביעה בטענה שהתרשל בניהול לפני שנים רבות. נשמע הזוי? לאו דווקא!
"ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה" (ספר עזרא ט,ב) - בדצמבר, 2019, נתן בית המשפט העליון החלטה שאיפשרה הגשת תביעה נגד מנהל של חברה בפירוק בגין פעולות שביצע 15 עד 22 שנה טרם הגשת התביעה. מפרק החברה הגיש בסוף שנת 2017, חמש שנים לאחר מינויו כמפרק החברה ו-7 שנים לאחר כניסת החברה להליכי פירוק, תביעה נגד מנהלים לשעבר בטענה שניהלו את החברה במרמה, או לפחות בהתרשלות תוך נטילת סיכון בלתי סביר, בשנים 1996-2002 (כלומר 15-22 שנה קודם לכן). בית המשפט העליון קבע שאמנם כללי ההתיישנות בישראל חוסמים תביעה שאינה במקרקעין לאחר 7 שנים, אולם תביעה לא מתחילה להתיישן עד שבעל זכות התביעה ידע או היה עליו לדעתי עליה. כשמדובר בתאגיד שנכנס לפירוק, ככל שטרם הליך הפירוק לא נודעו לאורגן רלוונטי בחברה – אשר יַדו לא הָיְתָה בַּמַּעַל – העובדות המקימות את עילת התביעה נגד נושאי משרה אחרים בחברה, ולא ניתן היה לגלות עובדות אלה בשקידה ראויה על-ידי אורגן "תמים" בתקופה שקדמה לפירוק, הרי שתקופת ההתיישנות לא תחל להימנות עד למועד שבו נודע לבעל תפקיד בהליך הפירוק, או יכול היה לדעת, על עילת התביעה. כלל זה חל אף אם במצב אחר תקופת ההתיישנות הייתה כבר חולפת במועד בו נכנס התאגיד לפירוק.
להבדיל, במקרה שנדון בבית המשפט הכלכלי בתל אביב בפברואר, 2020, התעלם בית המשפט במפתיע מההלכה שנקבעה רק מספר חודשים קודם לכן בבית המשפט העליון, אך הגיע לתוצאה דומה. באותו מקרה מונה נאמן לאגרות חוב כמפרק של החברה ולאחר שנתיים הגיש תביעה נגד דירקטורים לשעבר של החברה בגין הפרת חובת הזהירות וההגינות 9 עד 13 שנה טרם הגשת התביעה. בית המשפט דחה את התביעה על הסף מכיוון שכבר בעת הגשת הבקשה לכינוס אסיפות נושים ומינוי נאמן לגיבוש הסדר בשנת 2011, היו ידועות למחזיקי אגרות החוב (או לנאמן) העובדות עליהן מבוססת התביעה ולכן מינוי המפרק אינו מאפס את תקופת ההתיישנות.
אילו הייתי ציני הייתי אומר שאם בכוונתך לגנוב כספים מהחברה שאתה מנהל, כדאי שתוודא שצד שלישי תמים יודע על כך, כדי שמינוי מפרק אחרי שבע שנים לא יאפס את תקופת ההתיישנות. ללא הציניות, יש לציין שכאשר חברה נכנסה לפירוק חשוב שהמנהלים לשעבר ישתפו פעולה עם המפרק. בפסק הדין של בית המשפט העליון הועלתה, בין היתר, טענת שיהוי. המנהלים טענו שהמפרק (כמו מפרקים רבים אחרים, הממונים אך משתהים חודשים ושנים בעבודתם מכיוון שכונס הנכסים הראשי ובתי המשפט לא באמת מפקחים באופן ראוי על פעולת המפרקים בישראל) השתהה מעל 3 שנים בין חקירת המנהלים ועד הגשת התביעה אך בית המשפט דחה את הטענה נוכח חוסר שיתוף הפעולה המתמשך מצדם של המנהלים עם בעלי התפקיד שמונו לחברה אשר עיכב את הליך בירורן של העובדות הרלוונטיות הנדרשות לצורך פתיחת ההליך. כך, חשוב ביותר לשתף פעולה עם מפרק, גם כדי למנוע היכולת להגיש תביעות מאוחר יותר, ובכל מקרה חשוב למנהלים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין המתמחים בתחום, שיוכלו לסייע כבר מהשלב ההתחלתי של הליך הפירוק ולא רק כשמוגשת תביעה, לעתים לאחר חודשים או שנים רבות.