מנכ"ל עסק משלם לעצמו במשך שנים את שכרו כנגד חשבונית. לאחר שהעסק נמכר והבעלים החדשים החליט להפסיק את העסקתו, מגיש המנכ"ל תביעה נגד העסק, בטענה שבפועל מעמדו היה של עובד שכיר ואף דורש לקבל בדיעבד את הסכומים שהיו צריכים (נכון יותר: שהוא כמנכ"ל היה צריך לשלם לעצמו) במהלך העסקתו לשלם לו כשכיר. האם מצב הזוי כזה אפשרי ?
במקרה המתואר מעלה, במסגרת בדיקת הנאותות לעסקה, אישר המנכ"ל לרוכשים שהוא מועסק כעצמאי, הוא קיבל תמורה כנגד חשבוניות מס ושילם את המע"מ המתחייב והוא שהגדיר את מערכת היחסים שבין הצדדים, הן עובר לתחילת העסקתו והן סמוך לסיומה, כיחסי קבלן עצמאי ומזמין שירות, ולכן בית הדין דחה את התביעה. אולם, לא כל תביעה כזו מסתיימת באופן דומה.
יחסי עובד מעביד הם עניין של סיווג סטטוס ועל כן, האופן בו הצדדים התייחסו אליו במסגרת הסכם ביניהם אינו המבחן היחידי כדי לקבוע האם מתקיימים יחסים אלה, בדיוק כפי שלא תוכר הסכמה בין עובד ומעביד לתשלום שכר הנמוך משכר המינימום הקבוע בחוק. בפסק דין תקדימי של בית הדין הארצי לעבודה מחודש אפריל 2021, קבע בית הדין הלכה חדשה ששינתה את כללי המשחק, בכל הנוגע להעסקת עובדים באמצעות חשבונית (פרילנסר / קבלן עצמאי): אם ניתן להראות השתלבות של הפרילנסר בעסק והמעסיק לא מצליח להראות שאם אותו פרילנסר היה מועסק כעובד שכיר הוא היה מרוויח פחות, עשוי העובד להיות זכאי להשלמת ההפרשות הסוציאליות למשך כל תקופת עבודתו וכן לפיצוי. עם זאת, התנהלות בחוסר תום לב על ידי קבלן שטוען לקיום יחסי עובד-מעביד, לאחר שהוא זה שדרש לעבוד כפרילנסר, עשויה למנוע הכרה בקיום יחסי עובד-מעביד.
באותו מקרה דובר בערעורים בשלושה תיקים שונים שאוחדו יחד. באחד מהם דובר במורה לריקודי עם שהתקשר עם עירייה בהסכם להענקת שיעורי ריקוד בבתי ספר ונקבע שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד. במקרה אחר דובר באדם שהועסק כפרילנסר קרוב ל-8 שנים, כמנהל ברשות התאגידים ושם דווקא נקבע שהתקיימו יחסי עובד-מעביד, אך ההפרשות ופיצויי הפיטורים נבלעו במלואם, במסגרת הפער שבין השכר שהיה מקבל כשכיר לבין התמורה הקבלנית שקיבל. בעניין השלישי, דובר באדם שהועסק כפרילנסר במשך יותר מ-12 שנה אך שם נקבע שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד, מכיוון שהפרילנסר בחר ביוזמתו להיות פרילנסר ופעל לכך שיוכר ככזה משיקוליו הכלכליים בלבד.
כבמקרים אחרים, גם בהעסקת עובדים, לאור מסקנות פסק דין זה, כדאי ואף רצוי לפעול בדרך המלך ולהעדיף להעסיק עובדים באמצעות תלושי שכר וקיום יחסי עובד-מעביד מלאים ולא להעדיף להעסיק עובדים באופן שתכליתו לעקוף באופן מלאכותי תשלום זכויות סוציאליות, וזאת על מנת לצמצם את האפשרות של מעסיקים להיות חשופים לתביעות עובדים על רקע זה, הכרוכה בתשלומי פיצויים גבוהים מהם יש להימנע. אם בכל זאת, קיימת סיבה אמיתית להעסקת עובד באמצעות חשבונית כקבלן עצמאי, חשוב שההסכם ינוסח בסיוע עורך דין בעל מומחיות בתחום, על מנת להימנע מסכסוכים משפטיים עתידיים, הכרוכים בעלויות רבות שכלל אינן מבוטלות, אותן ניתן לחסוך או לצמצם.